בכל מה שעובר על האדם צריך לזכר את עצמו בכל עת בו יתברך, ולהזכיר את עצמו שהוא איש ישראלי ומאמין באלקים חיים ומלך עולם: (לקו"ה על פס' ד)
א הודו ליהוה כי־טוב, כי לעולם חסדו:
ב הודו לאלהי האלהים, כי לעולם חסדו:
ג הודו לאדני האדנים, כי לעולם חסדו:
ד לעשה נפלאות גדלות לבדו, כי לעולם חסדו:
ה לעשה השמים בתבונה, כי לעולם חסדו:
ו לרקע הארץ על־המים, כי לעולם חסדו:
ז לעשה אורים גדלים, כי לעולם חסדו:
ח את־השמש לממשלת ביום, כי לעולם חסדו:
ט את־הירח וכוכבים לממשלות בלילה, כי לעולם חסדו:
י למכה מצרים בבכוריהם, כי לעולם חסדו:
יא ויוצא ישראל מתוכם, כי לעולם חסדו:
יב ביד חזקה ובזרוע נטויה, כי לעולם חסדו:
יג לגזר ים־סוף לגזרים, כי לעולם חסדו:
יד והעביר ישראל בתוכו, כי לעולם חסדו:
טו ונער פרעה וחילו בים־סוף, כי לעולם חסדו:
טז למוליך עמו במדבר, כי לעולם חסדו:
יז למכה מלכים גדלים, כי לעולם חסדו:
יח ויהרג מלכים אדירים, כי לעולם חסדו:
יט לסיחון מלך האמרי, כי לעולם חסדו:
כ ולעוג מלך הבשן, כי לעולם חסדו:
כא ונתן ארצם לנחלה, כי לעולם חסדו:
כב נחלה לישראל עבדו, כי לעולם חסדו:
כג שבשפלנו זכר לנו, כי לעולם חסדו:
כד ויפרקנו מצרינו, כי לעולם חסדו:
כה נותן לחם לכל־בשר, כי לעולם חסדו:
כו הודו לאל השמים, כי לעולם חסדו: