קלז

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַיְסוֹד שֶׁעַל זֶה עוֹמֵד הַכֹּל: (לקו"ה על פס' ז)

א עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת | בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם ֖יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ, ֜בְּזׇכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן:

ב עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ ֜תָּלִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ:

ג כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡נוּ דִּבְרֵי־֖שִׁיר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה, שִׁ֥ירוּ ֜לָנוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן:

ד אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָ֑ה, ֜עַל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר:

ה אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם, תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי:

ו תִּדְבַּ֤ק לְשׁוֹנִ֨י | לְחִכִּי֘ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי, אִם־לֹ֣א ֖אַֽעֲלֶֽה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם, ֜עַל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי:

ז זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה | לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֘ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם, ֖הָאֹ֣מְרִים עָ֤רוּ | עָ֑רוּ, ֜עַד הַיְּס֥וֹד בָּֽהּ:

ח בַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה, אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ, אֶת־֜גְּמוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ:

ט אַשְׁרֵ֤י | שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶת־עֹלָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע: