עקר הנשימה, שהוא הנשמה, הוא להלל שמו יתברך: (לקו"ה על פס' ו)
א הללו־יה |, הללו־אל בקדשו, הללוהו ברקיע עזו:
ב הללוהו בגבורתיו, הללוהו כרב גדלו:
ג הללוהו בתקע שופר, הללוהו בנבל וכנור:
ד הללוהו בתף ומחול, הללוהו במנים ועגב:
ה הללוהו בצלצלי־שמע, הללוהו בצלצלי תרועה:
ו כל הנשמה תהלל יה, הללו־יה:
לאחר סיום המזמורים יש לומר שלושה פסוקים אלו:
מי יתן מציון ישועת ישראל, בשוב יהוה שבות עמו, יגל יעקב ישמח ישראל:
ותשועת צדיקים מיהוה, מעוזם בעת צרה:
ויעזרם יהוה ויפלטם, יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו: