טז

צריכין לידע ולהאמין שמלא כל הארץ כבודו והוא יושב ועומד וכו' תמיד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: (לקו"ה על פס' ח)

א מכתם לדוד, שמרני אל כי־חסיתי בך:

ב אמרת ליהוה אדני אתה, טובתי בל־עליך:

ג לקדושים אשר־בארץ המה, ואדירי כל־חפצי־בם:

ד ירבו עצבותם אחר מהרו, בל־אסיך נסכיהם מדם, ובל־אשא את־שמותם על־שפתי:

ה יהוה מנת־חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי:

ו חבלים נפלו־לי בנעמים, אף־נחלת שפרה עלי:

ז אברך את־יהוה אשר יעצני, אף־לילות יסרוני כליותי:

ח שויתי יהוה לנגדי תמיד, כי מימיני, בל־אמוט:

ט לכן | שמח לבי ויגל כבודי, אף־בשרי ישכן לבטח:

י כי | לא־תעזב נפשי לשאול, לא־תתן חסידך לראות שחת:

יא תודיעני ארח חיים, שבע שמחות את־פניך, נעמות בימינך נצח: