אפלו אם יעבר עליו מה, יתחזק בכל פעם ויחשב בלבו שעתה נולד, אז בודאי סוף כל סוף יזכה להתקרב לה' יתברך ואז יתתקן הכל: (לקו"ה על פס' ז)
א למה רגשו גוים, ולאמים יהגו־ריק:
ב יתיצבו | מלכי־ארץ ורוזנים נוסדו־יחד, על־יהוה ועל־משיחו:
ג ננתקה את־מוסרותימו, ונשליכה ממנו עבתימו:
ד יושב בשמים ישחק, אדני ילעג־למו:
ה אז ידבר אלימו באפו, ובחרונו יבהלמו:
ו ואני נסכתי מלכי, על־ציון הר־קדשי:
ז אספרה אל חק, יהוה אמר אלי בני אתה, אני היום ילדתיך:
ח שאל ממני ואתנה גוים נחלתך, ואחזתך אפסי־ארץ:
ט תרעם בשבט ברזל, ככלי יוצר תנפצם:
י ועתה מלכים השכילו, הוסרו שפטי ארץ:
יא עבדו את־יהוה ביראה, וגילו ברעדה:
יב נשקו־בר, פן־יאנף | ותאבדו דרך, כי־יבער כמעט אפו, אשרי כל־חוסי בו: