כו

כשאדם זוכר את ה' יתברך ואינו שוכח אותו אפלו שעה קלה, נמצא הוא קרוב לה' יתברך תמיד: (לקו"ה על פס' א)

א לדוד |, שפטני יהוה, כי־אני בתמי הלכתי, וביהוה בטחתי לא אמעד:

ב בחנני יהוה ונסני, צרפה צרופה כליותי ולבי:

ג כי־חסדך לנגד עיני, והתהלכתי באמתך:

ד לא־ישבתי עם־מתי־שוא, ועם נעלמים לא אבוא:

ה שנאתי קהל מרעים, ועם־רשעים לא אשב:

ו ארחץ בנקיון כפי, ואסבבה את־מזבחך יהוה:

ז לשמע בקול תודה, ולספר כל־נפלאותיך:

ח יהוה, אהבתי מעון ביתך, ומקום משכן כבודך:

ט אל־תאסף עם־חטאים נפשי, ועם־אנשי דמים חיי:

י אשר־בידיהם זמה, וימינם מלאה שחד:

יא ואני בתמי אלך, פדני וחנני:

יב רגלי עמדה במישור, במקהלים אברך יהוה: