לא

צריך להתחזק ולהתאמץ ליחל ולקוות לה' יתברך בלי לרפות ולרשל את הרצון הטוב לעולם, ובודאי נפעל על ידי זה הרבה טובות אמתיות ונצחיות: (לקו"ה על פס' כה)

א למנצח, מזמור לדוד:

ב בך־יהוה חסיתי, אל־אבושה לעולם, בצדקתך פלטני:

ג הטה אלי | אזנך מהרה הצילני, היה לי | לצור־מעוז, לבית מצודות להושיעני:

ד כי־סלעי ומצודתי אתה, ולמען שמך תנחני ותנהלני:

ה תוציאני מרשת זו טמנו לי, כי־אתה מעזי:

ו בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי יהוה, אל אמת:

ז שנאתי השמרים הבלי־שוא, ואני אל־יהוה בטחתי:

ח אגילה ואשמחה בחסדך, אשר ראית את־עניי, ידעת בצרות נפשי:

ט ולא הסגרתני ביד־אויב, העמדת במרחב רגלי:

י חנני יהוה כי צר־לי, עששה בכעס עיני, נפשי ובטני:

יא כי כלו ביגון חיי, ושנותי באנחה, כשל בעוני כחי, ועצמי עששו:

יב מכל־צררי הייתי חרפה, ולשכני | מאד, ופחד למידעי, ראי בחוץ נדדו ממני:

יג נשכחתי כמת מלב, הייתי ככלי אבד:

יד כי שמעתי | דבת רבים, מגור מסביב, בהוסדם יחד עלי, לקחת נפשי זממו:

טו ואני | עליך בטחתי יהוה, אמרתי אלהי אתה:

טז בידך עתתי, הצילני מיד־אויבי ומרדפי:

יז האירה פניך על־עבדך, הושיעני בחסדך:

יח יהוה אל־אבושה כי קראתיך, יבשו רשעים, ידמו לשאול:

יט תאלמנה שפתי שקר, הדברות על־צדיק עתק בגאוה ובוז:

כ מה רב טובך אשר־צפנת ליראיך, פעלת לחסים בך, נגד בני אדם:

כא תסתירם | בסתר פניך מרכסי איש, תצפנם בסכה מריב לשנות:

כב ברוך יהוה, כי־הפליא חסדו לי בעיר מצור:

כג ואני | אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך, אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך:

כד אהבו את־יהוה כל־חסידיו, אמונים נצר יהוה, ומשלם על־יתר עשה גאוה:

כה חזקו ויאמץ לבבכם, כל־המיחלים ליהוה: