לה

צריך להתפלל בכל לבו, עד שירגיש דבורי התפלה בכל עצמותיו: (לקו"ע על פס' י)

א לדוד |, ריבה יהוה את־יריבי, לחם את־לחמי:

ב החזק מגן וצנה, וקומה בעזרתי:

ג והרק חנית וסגר לקראת רדפי, אמר לנפשי ישעתך אני:

ד יבשו ויכלמו מבקשי נפשי, יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי:

ה יהיו כמץ לפני־רוח, ומלאך יהוה דוחה:

ו יהי־דרכם חשך וחלקלקת, ומלאך יהוה רדפם:

ז כי־חנם טמנו־לי שחת רשתם, חנם חפרו לנפשי:

ח תבואהו שואה לא־ידע, ורשתו אשר־טמן תלכדו, בשואה יפל־בה:

ט ונפשי תגיל ביהוה, תשיש בישועתו:

י כל עצמותי | תאמרנה, יהוה מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגזלו:

יא יקומון עדי חמס, אשר לא־ידעתי ישאלוני:

יב ישלמוני רעה תחת טובה, שכול לנפשי:

יג ואני | בחלותם לבושי שק, עניתי בצום נפשי, ותפלתי על־חיקי תשוב:

יד כרע־כאח לי התהלכתי, כאבל־אם קדר שחותי:

טו ובצלעי שמחו ונאספו, נאספו עלי נכים ולא ידעתי, קרעו ולא־דמו:

טז בחנפי לעגי מעוג, חרק עלי שנימו:

יז אדני כמה תראה, השיבה נפשי משאיהם, מכפירים יחידתי:

יח אודך בקהל רב, בעם עצום אהללך:

יט אל־ישמחו־לי איבי שקר, שנאי חנם יקרצו־עין:

כ כי לא שלום ידברו, ועל רגעי־ארץ דברי מרמות יחשבון:

כא וירחיבו עלי פיהם, אמרו האח | האח ראתה עיננו:

כב ראיתה יהוה אל־תחרש, אדני אל־תרחק ממני:

כג העירה והקיצה למשפטי, אלהי ואדני לריבי:

כד שפטני כצדקך יהוה אלהי, ואל־ישמחו־לי:

כה אל־יאמרו בלבם האח נפשנו, אל־יאמרו בלענוהו:

כו יבשו ויחפרו | יחדו שמחי רעתי, ילבשו־בשת וכלמה המגדילים עלי:

כז ירנו וישמחו חפצי צדקי, ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו:

כח ולשוני תהגה צדקך, כל־היום תהלתך: