ה

העקר הוא הרצון והקווי והגעגועים וכו', ועל ידי זה נתחמם הלב בקדשה: (לקו"ה על פס' ב)

א למנצח אל־הנחילות, מזמור לדוד:

ב אמרי האזינה | יהוה, בינה הגיגי:

ג הקשיבה | לקול שועי מלכי ואלהי, כי־אליך אתפלל:

ד יהוה, בקר תשמע קולי, בקר אערך־לך ואצפה:

ה כי | לא אל־חפץ רשע | אתה, לא יגרך רע:

ו לא־יתיצבו הוללים לנגד עיניך, שנאת כל־פעלי און:

ז תאבד דברי כזב, איש־דמים ומרמה יתעב | יהוה:

ח ואני ברב חסדך אבוא ביתך, אשתחוה אל־היכל־קדשך ביראתך:

ט יהוה | נחני בצדקתך למען שוררי, הישר הושר לפני דרכך:

י כי אין בפיהו נכונה, קרבם הוות, קבר־פתוח גרנם, לשונם יחליקון:

יא האשימם | אלהים, יפלו ממעצותיהם, ברב פשעיהם הדיחמו, כי מרו בך:

יב וישמחו כל־חוסי בך, לעולם ירננו, ותסך עלימו, ויעלצו בך אהבי שמך:

יג כי־אתה תברך צדיק, יהוה, כצנה רצון תעטרנו: