בכל ספרי שערי ציון ובסדורים נדפס אמירת המזמורים כאשר הם מסדרים כאן וכן הם מסדרים בספרי פרי עץ חיים אך כתב שם בזה הלשון: דע, כי פעם אחד שמעתי ממורי זצלה”ה סדר המזמורים באפן זה כי ‘מזמור לה’ הארץ’ אין לומר אלא לאחר יענך וגו’ עכ”ל. ובאמת שבסדור של איש האלהים האר”י זצוקלל”ה נדפס בתחלה הפסוקים מן שאו שערים ראשיכם ולהלאה. ואחר כך המזמור למנצח משכיל לבני קרח ושפטני. ומזמור למנצח יענך ואחר כך לדוד מזמור. וכן נדפס בסדור של הגאון החסיד מוהר”ש זלמן זצלה”ה משקלאב:
לְדָוִד מִזְמוֹר, לַיְהֹוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהֹוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהֹוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים: הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו: אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל־כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר: תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ: יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי: אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב: בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:
שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי: כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב: שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ, הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ: וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים, אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי, וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי, הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:
(בימים שאין אומרים תחנון מדלגים מזמור זה:)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהֹוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: אֶלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
הַלְלוּיָהּ אוֹדֶה יְהֹוָה בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה: גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהֹוָה דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם: הוֹד וְהָדָר פָּעֳלוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה : טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם: מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו: סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר: פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:
נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ וְנָפְלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהֹוָה עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה:
(בימים שאין אומרים תחנון מדלגים מזמור זה:)
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שָׁבַע: חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי: הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי: כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד: לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ: הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי: הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת וּבְסָתֻם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי: תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין: תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תָּגֵלְנָה עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ: הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי: הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי: אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ: הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֶלֹהִים אֱלֹהֵי תְשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם: אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהֹוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה: הִגְדִּיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים: שׁוּבָה יְהֹוָה אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב: הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
(בימים שאין אומרים תקון רחל יתחיל מפסוק "אתה תקום תרחם ציון" וכו')
עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּיְרוּשָׁלָיִם: תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם:
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:
"מֵהֶחָרוּז "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ" סִפֵּר וְשִׁבְּחוֹ מְאֹד. כִּי הוּא מְדַבֵּר מִוִּכּוּחַ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְעוֹרֵר הַלֵּב מְאֹד:" (שיחות הר"ן, רסח)
שיר וכוח כנסת ישראל עם דודה ועושה שלום ביניהם על סדר אלפ"א בית"א (חברו מורי ורבי החכם השלם המקבל האלהי מוה"ר חיים הכהן זצללה"ה מן ארם צובה:)
דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וְלִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי תַמָּתִי, שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהַבְתִּי:
אֵלֶיךָ דוֹדִי נַפְשִׁי אֶשָּׂא, אֵיךְ אֵשֶׁת נְעוּרִים הִיא גְרוּשָׁה, מֵאָז הָיִיתִי עַל לִבְּךָ חֲרוּשָׁה, וְעַתָּה הִמְלַכְתָּ אֵשֶׁת זְנוּנִים:
בִּתִּי אַל תִּפְחֲדִי כִּי עוֹד אֶזְכְּרֵךְ, וּמֵאֶרֶץ רְחוֹקָה אֲקַבֵּץ פְּזוּרֵךְ, עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּיָפְיֵךְ וַהֲדָרֵךְ, וְגַם אָמְנָה אַתְּ אֲחוֹתִי:
גֹּדֶל כְּאֵבִי כָּל עֵת אֶזְכְּרָה, אֵיכָה שִׁפְחָה תִירַשׁ גְּבִירָה, וְהִיא עַתָּה מִתְנַכֵּרָה, בְּשִׂמְחַת עוֹלָם וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים:
דְּעִי כִּי אֲחִישֶׁנָּה עֵת רָצוֹן, וְתִשְׁאֲבִי מַיִם חַיִּים בְּשָׂשׂוֹן, אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן, אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה בְּיַד אִישׁ עִתִּי:
הָהּ הָהּ אֲדוֹנִי כִּי בִזִּיתָנִי, וּמִשָּׁמַיִם אֶרֶץ שֵׂעִיר הִשְׁלַכְתָּנִי, בְּיוֹם קָרָה מַעֲדֶה בֶּגֶד יְעָטָנִי, וַאֲשֶׁר בֵּיתִי הָיָה לָבוּשׁ שָׁנִים:
וְאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וְשֵׁשׁ אֶחְבְּשֵׁךְ, וּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב עַל לְבוּשֵׁךְ, וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תִּהְיֶה בְרֹאשֵׁךְ, וְעַל כָּל כָּבוֹד יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי:
זֵד טִמֵּא הֵיכַל קָדְשִׁי, בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים לְנִבְלֵי חַרְשִׂי, עָרוּ עָרוּ יְסוֹד מִקְדָּשִׁי, עָבְרוּ עַל נַפְשִׁי מַיִם הַזֵּידוֹנִים:
חֵץ יְפַלַּח סְגוֹר לְבָבָם, תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זְהָבָם, בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבִיאוּ עַל גַּבָּם, עֲתָרַי בַּת פּוּצַי יוֹבִילוּן מִנְחָתִי:
טָהוֹר אַתָּה לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע, עַד אָן לֹא תָבִיא (נ"א תִהְיֶה) צַדִּיק וְנוֹשָׁע, תָּשׁוּב וְתַלְבִּישֵׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה וְרֹב פְּנִינִים:
יְדִידוּת נַפְשִׁי מַה תִּתְאוֹנְנִי, צִדְקֵךְ גַּם אַהֲבָתֵךְ לֹא נִפְלֵאת מֶנִּי, מִיּוֹם גְּלוֹתֵךְ נָדַדְתִּי אָנִי, כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי:
כְּלוּם יֵשׁ הֲנָאָה מִבְּשַׂר חֲמוֹרִים, כִּי תִשְׁכַּח אַהֲבַת אֵשֶׁת נְעוּרִים, לַחֲצוֹב לְךָ בּוֹרוֹת כֻּלָּם נִשְׁבָּרִים, וְאֵין בָּהֶם מַיִם אַךְ רֹאשׁ פְּתָנִים:
לָכֵן הַצַּדִּיק אָבַד עֵקֶב נְפִילָתֵךְ, וִימִינִי הוּשַׁב אָחוֹר מֵרֹב אַהֲבָתֵךְ, לֹא נִכְנַסְתִּי בְּבֵיתִי מִיּוֹם גְּלוֹתֵךְ, לְבַל אֶרְאֶה בְרָעָתִי:
מַלְכִּי קַנֵּא לִכְבוֹד שְׁכִינָתָךְ, בְּעָלוּנוּ אֲדוֹנִים זָרִים זוּלָתָךְ, וּבִמְקוֹם מִקְדָּשָׁךְ וְנַחֲלָתָךְ, שָׂמוּ הָאֲשֵׁרִים וְהַחַמָּנִים:
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְשַׁלְהֶבֶתְיָה, וְאֶשְׂרוֹף בֵּית עַכּוּ"ם וּבֵית הַמִּצְרִיָּה, אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה, וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי:
סִפַּיִךְ אֶבְנֶה וּשְׁעָרַיִךְ אָרִים, וִיסַדְתִּיךְ סָבִיב סָבִיב בַּסַּפִּירִים, וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ מְאִירִים, וּבְנֵי הַיִּצְהָר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים:
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי בִגְדֵּךְ צִיּוֹן, כִּי בָנַיךְ אֶגְאַל עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן, הַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ תַּחַת אַהֲבָתִי:
פְּנֵי אֵל תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, וְעַיִן תְּשׁוּרֵךְ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה, וְחָמֵשׁ הַיָּדוֹת תִּהְיֶה לָּךְ לְמָנָה, כֵּן דּוֹדִי בָּרוּךְ בֵּין הַבָּנִים:
צוּף דְּבַשׁ יָזוּב אִמְרָתֵךְ וְשִׂיחֵךְ, תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, וּלְהַעֲלוֹת תָּמִיד עַל רָצוֹן מִזְבְּחֵךְ, עַל מִשְׁכָּבִי בַלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי:
קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי מַחֲמַד עֵינִי, אֶשְׁאַל מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ יִשָּׁקֵנִי, וִימִין חֶשְׁקוֹ תְּחַבְּקֵנִי, נָגִילָה בִנְאוֹת דֶּשֶׁא וּמַעְיַן גַּנִּים:
רֵעִי לְכָה נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ אַהֲבַת עוֹלָמִים, כְּאָח לִי אֶשָּׁקְךָ נֶגֶד כָּל הָעַמִּים, אֶנְהָגְךָ אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי:
שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה צוּף יְזוּבוּן, וְעֵינַיִךְ יוֹנִים לֵב יֵיטִיבוּן, שְׁנֵי שָׁדַיִךְ רָצוֹן יִשְׁאֲבוּן, שֶׁפַע חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים:
תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָךְ, יְדִידוּת נַפְשִׁי וְלִבִּי אַחֲרַיִךְ הָלַךְ, אַהֲבַת נְעוּרִים זָכַרְתִּי לָךְ, לָכֵן בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי:
מֹר וַאֲהָלוֹת בְּגָדַיִךְ, נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם שְׁמָנַיִךְ, צְרוֹר הַמֹּר בֵּין שָׁדַיִךְ, פְּאֵר וְכָבוֹד כָּל עֲדָתִי:
תַּעַן לְשׁוֹנִי שִׁיר בְּסוֹד יְשָׁרִים, עֵת יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל עִם אֵשֶׁת נְעוּרִים, וְהֵיכָל תִּוָּסֵד בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, בְּשַׁעֲרֵי צִיּוֹן נָעוּף כַּיּוֹנִים:
חַלּוּ גִבּוֹרֵי כֹחַ אַחַי וּלְאֻמִּי, יוֹמָם וָלַיְלָה לָאֵל אַל תִּתְּנוּ דֳמִי, יִבְנֶה צִיּוֹן וִיכַנֵּס נִדְחֵי עַמִּי, מֵאַרְבַּע כְּנָפוֹת אֶל בֵּית חֶמְדָּתִי:
כְּבוֹד יְיָ בְּתוֹכָהּ לְמוֹפֵת וּלְאוֹת, הָאֵשׁ חוֹמָה אֲרֻכָּה סָבִיב לְהֵרָאוֹת, נָא חִישׁ גּוֹאֲלֵנוּ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים לְדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם:
(ואחר כך תאמר פרק ראשון ממסכת תמיד:)
א. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינַס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם, בֵּית הַמּוֹקֵד כִּפָּה וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵּית אָב הָיוּ יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כַּסְתּוֹ בָּאָרֶץ, לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פּוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם, וּמִתְכַּסִּים בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם; פָּתוּחַ בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, וְנִתְחַמַּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, עַד שֶׁהָיוּ הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ:
ב. מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָּא, לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָּא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם וְהֵם פּוֹתְחִין לוֹ. אָמַר לָהֶם, מִי שֶׁטָּבַל יָבוֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה:
ג. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ הַכֹּהֲנִים אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם, וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת, אֵלּוּ מְהַלְּכִין בָּאַכְסַדְרָה דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ מְהַלְכִין בָּאַכְסַדְרָה דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין, עַד שֶׁהֵם מַּגִּיעִין לִמְקוֹם עוֹשֵׂי חֲבִתִּין, הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ אֶת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּין:
ד. מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הוּא יִתְרֹם, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹא תִּגַּע בַּכֶּלִי, עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר, וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בְּמִקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וָהֵילָךְ. חָתָה מִן הַמְּאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה:
עד כאן תקון לאה: