פסוק ה וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד. אָמַר לוֹ, מַה הוּא אוֹמֵר לָנוּ, דְּבָרִים שֶׁל אֱמֶת, וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ דְּבָרִים שֶׁל בַּטָּלָה.
פסוק ו וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי. מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אָבִינוּ יַעֲקֹב דָּבָר שֶׁל בַּטָּלָה אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי עָסוּק לְהַמְלִיךְ אֶת בְּנוֹ בְּמִצְרַיִם וְהוּא אוֹמֵר לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי, הוּא דְּהוּא אָמַר "נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהָי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר".
פסוק ז וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ אֲפִלּוּ עֲצֵי עַרִיסֹתֵנוּ גִּלָּה לָנוּ.
פסוק ח וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו אָמַר לֵיהּ, מוּטָב שֶׁתְּהֵא נֶפֶשׁ אַחַת בְּסָפֵק וְלֹא כֻּלָּם בְּוַדַּאי.
פסוק ט אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ כָּל הַיָּמִים, זֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ יוֹם.
אָמַר רַב נַחְמָן, מִנַּיִן לְעָרֵב דְּמִשְׁתַּעְבֵּד שֶׁנֶּאֱמַר אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ. מַתְקִיף לָהּ רַב חִסְדָּא, הָא קַבְּלָן הֲוָה דִּכְתִיב (לעיל מב, לז) "תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי" אֶלָּא אָמַר רַב יִצְחָק מֵהָכָא, (משלי כ, טז) "לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר" וּכְתִיב "בְּנִי אִם עַרָבְתָּ לְרֵעֶךָ הִתְרַפֵּס וּרְהַב" אִם יֵשׁ לְךָ מָמוֹן הַתֵּר לוֹ פִּסַּת הַיָּד וְאִם לָאו הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, נִדּוּי אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי צָרִיךְ הֲפָרָה. מִנָּלָן, מִיהוּדָה, דִּכְתִיב אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים וּכְתִיב (דברים לג, ו ז) "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וְזֹאת לִיהוּדָה" כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין בָּאָרוֹן עַד שֶׁעָמַד משֶׁה וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁהוֹדָה יְהוּדָה "וְזֹאת לִיהוּדָה", מִיָּד "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" עָאל אֵבָרֵיהּ לְשָׁפָא וְלֹא הָווּ קָא עַיְלֵי לֵיהּ לִמְתִיבְתָא דִּרְקִיעָא (דברים שם) "וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ". לָא הֲוָה יָדַע לְמִשְׁקָל וּלְמִטְרַח בִּשְׁמַעתָּא בַּהֲדֵי רַבָּנָן "יָדָיו רָב לוֹ" לָא הֲוָה סָלְקָא לֵיהּ שְׁמַעְתָּא אֲלִיבָּא דְּהִלְכְתָא "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה".
פסוק יא וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא. תֹּאמַר אוֹתָהּ חֲרָדָה שֶׁהֶחֱרַדְתִּי לְאַבָּא "וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא" שֶׁנִּזְדַּעְזַע עָלַי כָּאן.
קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ. דְּבָרִים שֶׁהֵן מְזַמְּרִין בָּעוֹלָם חִלָּזוֹן חֹמֶר קְטָף, חֲמַר וּמֹרִי אַגְרִי מְעַט צֳרִי. בַּלְסָם קְטָף וּמְעַט דְּבַשׁ. דְּבַשׁ בָּרִיא כְּאֶבֶן [נְכֹאת, שַׁעֲוָה. וָלֹט, מַצְטוּכָא] בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים. מְשַׁח דְבָטְנִים וּמְשַׁח דִּשְׁקֵדִים וּמְשַׁח דְּלוּזִים.
פסוק יב-יד וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם. שֶׁמָּא הוּקַר הַשַּׁעַר. וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשָׁב. אָמַר לָהֶם, הֲרֵי הַדּוֹרוֹן וַהֲרֵי הַכֶּסֶף וַהֲרֵי אֲחִיכֶם. צְרִיכִיתוּן מִלָּא אָחֳרֵי אָמְרִין לֵיהּ, צְלוֹתָךְ אָנוּ בַּעְיָן אָמַר לוֹן, וְאִי צְלוֹתִי אַתּוּן בַּעְיָן וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ.
וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים. (תהלים צד, יב) "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ", אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ ה' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "יָהּ", כָּזֶה שֶׁהוּא נִדּוֹן לִפְנֵי הַדַּיָּן וְהוּא אוֹמֵר יָהּ כָּךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב אוֹמֵר מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר לַיִּסּוּרִין דַּי יֹאמַר לְצָרוֹתַי דַּי, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים.
"עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא". לְעֵת מִצּוּי חֶשְׁבּוֹן מִשֶּׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנִתְמַצֶה בַּחֶשְׁבּוֹן הִתְחִיל שׁוֹפֵךְ תַּחֲנוּנִים וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּתַח קַרְיָא בַּגָּלוּת וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, (שם קו, מו) "וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים" לִפְנֵי הָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' אִישׁ מִלְחָמָה". וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אַחֵר שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, בְּחֻרְבַּן רִאשׁוֹן, שָׁכָלְתִּי בְּחֻרְבַּן שֵׁנִי, לֹא אֶשְׁכַּל עוֹד.
דָּבָר אַחֵר, וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, זֶה הַשִּׁלְטוֹן. וְשִׁלַח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם, זֶה יוֹסֵף אַחֵר, זֶה (בִּנְיָמִין. שִׁמְעוֹן) [שִׁמְעוֹן, וְאֶת בִּנְיָמִין] כְּמַשְׁמָעוֹ. וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי, מִיּוֹסֵף, שָׁכָלְתִּי מִשִּׁמְעוֹן, וְלֹא אֶשְׁכַּל עוֹד.
פסוק טו-טז וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה וְגוֹ'. אֵין וְהָכֵן אֶלָּא שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ה) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ" הֲדָא אָמְרִין שֶׁשָּׁמַר יוֹסֵף אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹּא תִּנָּתֵן.
אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, טְבוֹחַ טֶבַח, פְּרַע לָהֶן בֵּית הַשְּׁחִיטָה וְהָכֵן, טֹל גִּיד הַנָּשֶׁה בִּפְנֵיהֶם, כְּמַאן דְּאָמַר גִּיד הַנָּשֶׁה נֶאֱסַר לִבְנֵי נֹחַ.
פסוק יז-יט וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָיִת, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דּוֹחֲפָן לִפְנֵיהֶם וְהֵן דּוֹחִין אוֹתוֹ לַחוּץ.
פסוק כ וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ. יְרִידָה הִיא לָנוּ, בְּאַרְצֵנוּ הָיִינוּ מְפַרְנְסִים אֲחֵרִים וְעַכְשָׁו אָנוּ צְרִיכִים לְפַרְנָסָתְךָ.
פסוק כג וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ, בֵּין בִּזְכוּתְכֶם בֵּין בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם מִכָּל מָקוֹם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי.
וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן. הֲוָה עָבִיד כַּהֲדֵין צַרְצוּרָא.
פסוק כז-כח רמז קנ וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן וְגוֹ', רַבִּי חִיָּא רַבָּה חָמָא חַד בַּבְלָאִי. אָמַר לֵיהּ, מָה עֲבַד אַבָּא אָמַר לֵיהּ, אִמְּךָ שָׁיִל בָּךְ אָמַר לֵיהּ, אֲנָא אַמְרֵי לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אָמַרְתְּ לִי כְּדֵין אָמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִין עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִין עַל הַמֵּתִים כָּךְ הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם זֶה יִצְחָק וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָיץ
פסוק כט-ל וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי. לְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ חֲנִינָה בִּשְׁאַר שְׁבָטִים וּבְבִנְיָמִין לֹא שָׁמַעְנוּ, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד, וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ בּוֹ חֲנִינָה, כָּאן, וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי.
אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יוֹסֵף מִיָּד נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וּבֵרְכוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אָמַר לָהֶם, קָרְבוּהוּ אֶצְלִי, וְהָיָה שׁוֹאֵל לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִנְיַן אָחִיו. אָמַר לוֹ, בְּנִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ אָח. אָמַר, הָיָה לִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא, יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה, אָמַר לוֹ, הֵן, יֵשׁ לִי אִשָּׁה וַעֲשָׂרָה בָּנִים. אָמַר לֵיהּ, וּמַה שְׁמוֹתָן. אָמַר לֵיהּ, (בראשית מו, כא) "בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל". אָמַר לֵיהּ, לָמָּה קָרָאתָ לָהֶם שֵׁמוֹת הַלָּלוּ. אָמַר לֵיהּ, עַל צָרוֹת אָחִי, "בֶּלַע", שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאֻמּוֹת וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא, "בֶּכֶר", שֶׁהָיָה בְּכוֹר לִי וּלְאִמִּי, "אַשְׁבֵּל", שֶׁנִּשְׁבָּה מֵאָבִיו וְהָלַךְ לוֹ, "גֵּרָא", שֶׁהוּא גָּר בְּאַכְסַנְיוֹת וְנַעֲשָׂה גֵּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, "נַעֲמָן", שֶׁהָיָה נָעִים, "מֻפִּים וְחֻפִּים", שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ חָפוּי בֵּין עוֹבְדֵי ע"א, "וָאָרְדְּ" שֶׁיָּרַד מִמְּדִינָה לִמְדִינָה. דָּבָר אַחֵר, "בֶּלַע", שֶׁנִּבְלַע מִמֶּנִּי, "אֵחִי וָרֹאשׁ", שֶׁהָיָה אָחִי וָרֹאשׁ, "מֻפִּים", שֶׁהָיָה יָפֶה מְאֹד, "חֻפִּים", שֶׁהוּא לֹא רָאָה בְּחֻפָּתִי וַאֲנִי לֹא רָאִיתִי בְּחֻפָּתוֹ, "וָאָרְדְּ", שֶׁהָיָה כְּוֶרֶד שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים. דָּבָר אַחֵר, "מֻפִּים וְחֻפִּים", מִיּוֹם שֶׁגָּלָה מִמֶּנִּי לֹא חָפַפְתִּי וְלֹא שָׂרַקְתִּי וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּאָבֵל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וְגוֹ'.
פסוק לג וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ. נָטַל הַגָּבִיעַ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ מֵרִיחַ. אָמַר, יְהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ ישֵׁב בָּרֹאשׁ, רְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר יֵשֵׁב אֶצְלוֹ, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן בְּנֵי אֵם אַחַת הֵיכָן הֵם, הֵבִיאוּם וְהֵסִבוּם זֶה אֵצֶל זֶה, גָּד וְאָשֵׁר בְּנֵי אֵם אַחַת הֵיכָן הֵם, הֱבִיאוּם וְהֵסִבוּם זֶה אֵצֶל זֶה, דָּן וְנַפְתָּלִי בְּנֵי אֵם אַחַת הֵיכָן הֵם, הֵבִיאוּם וְהֵסִבוּם זֶה אֵצֶל זֶה, אֲנָא לֵית לִי אִמָא וַהֲדִין טַלָּא לֵית לֵיהּ אִמָּא, אֶלָּא בְּלִדְתָּהּ מֵתָה בְּגִין כָּךְ יֵיתֵי רֵישֵׁהּ לְרֵישָׁא דִּידִי לְפִיכָךְ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים.
פסוק לד וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת וְגוֹ' חָמֵשׁ יָדוֹת. יוֹסֵף נָתַן לוֹ חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָסְנַת וְחֵלֶק מְנַשֶּׁה וְחֵלֶק אֶפְרַיִם וְחֵלֶק עִם אֶחָיו, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן וְגוֹ'.
וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ. עִמּוֹ שָׁתוּ, אֲבָל חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ, שֶׁפֵּרַשׁ יוֹסֵף מֵאֶחָיו לֹא שָׁתוּ יַיִן אֶלָּא נָזְרוּ כֻּלָם מִן הַיַּיִן, וְאַף יוֹסֵף לֹא שָׁתָה יַּיִן עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו".
רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר, אַף הֵן לֹא שָׁתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, וְאִידָךְ עִמּוֹ הוּא דְּלָא הֲוָה שַׁתְיָן [שְׁתִיָה] מִיהָא הֲוָה.