פסוק א וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב, כְּתִיב, (יחזקאל א, יד) "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" וְגוֹ', רָצוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "רָצוֹא", רָצִין לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ נִפְטָרִין מֵאַבְרָהָם בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת וּבָאִין סְדוֹמָה בָּעֶרֶב אֶלָּא מַלְאֲכֵי רַחֲמִים הָיוּ, וְהָיוּ מַמְתִּינִים, סְבוּרִים שֶׁמָּא אַבְרָהָם מוֹצֵא לָהֶם זְכוּת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא מָצָא לָהֶם זְכוּת, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב.
תָּנֵי אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁנֵי שְׁלִיחוּת, וְלֹא שְׁנֵי מַלְאָכִים שְׁלִיחוּת אֶחָד וְאַתְּ אָמַר שְׁנֵי מַלְאָכִים אֶלָּא מִיכָאֵל אָמַר בְּשׂוֹרָתוֹ וְנִסְתַּלֵּק. גַּבְרִיאֵל, נִשְׁתַּלֵּחַ לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם. וּרְפָאֵל, לְהַצִּיל אֶת לוֹט.
וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, הָכָא אַתְּ אָמַר מַלְאָכִים, וּלְהָלָן אוֹמֵר "אֲנָשִׁים", אֶלָּא לְהָלָן שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה עַל גַּבֵּיהֶן, קְרָאָם אֲנָשִׁים, וְכָאן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מֵעַל גַּבֵּיהֶן לָבְשׁוּ מַלְאָכוּת. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, אָמַר רַבִּי לֵוִי, אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה נִדְמוּ לוֹ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, אֲבָל לוֹט עַל יְדֵי שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רָע נִדְמוּ לוֹ בִּדְמוּת מַלְאָכִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, עַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן קְרָאָם אֲנָשִׁים, מִשֶּׁעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן מַלְאָכִים אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, לְאֶחָד שֶׁנָּטַל הֶגְמוֹנְיָא מִן הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְבֵית אוֹרְיֹן שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ כְּגַפָּן כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית אוֹרְיֹן שֶׁלּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ כְּקַלְמִין כָּךְ עַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן עֲדַיִּן אֲנָשִׁים, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ שְׁלִיחוּתָן קְרָאָן מַלְאָכִים.
סְדֹמָה תָּנִי מִשּׁוּם רַבִּי נֶחֶמְיָה, כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתוֹ תֵּן לוֹ הֵ"א בְּסוֹפוֹ, סְדֹמָה. "שְׂעִירָה". (לעיל יב, י) "מִצְרַיְמָה". חָרָנָה. הֵתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (תהלים ט, יח) "יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה" רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר, לַבֵּיטִי הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁבִּשְׁאוֹל.
בָּעֶרֶב בָּא עַרְבָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְשָׁקְעָה שִׁמְשָׁהּ וְנִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אוּמוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְשֵׁנִים מִן הָעֲבֵרוֹת וְאֵינוֹ דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בַּיּוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹסְקִים בְּמִצְווֹת, הַדָא הוּא דִּכְתִיב, "וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק" וְגוֹ'.
וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדוֹם, יָשַׁב כְּתִיב, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּ אוֹתוֹ אַרְכֵי הַדַּיָּנִין חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי דַּיָּנִין הָיוּ בִּסְדוֹם, XאY קֵץ שֶׁקֶר, XבY רַב שֶׁקֶר, XגY רַב נָבָל, XדY וְרַב מַסְטִירִין, XהY וּקְלַפַּנְד וְלוֹט הָיָה אַרְכֵי הַדַּיָּנִין שֶׁבְּכֻלָּן, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁהֵן עֲרֵבִים לָהֶן, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ גֶּשׁ הָלְאָה סַק לְעֵיל וּכְשֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵין עֲרֵבִים לָהֶן, הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וְגוֹ'.
זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, (משלי יג, כ) "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְּסִילִים יֵרוֹעַ". "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים" לְמָה הוּא דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהוּא נִכְנַס לְבֵית הַמְּרַקְּחִים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח וְלֹא נָתַן, רֵיחַ טוֹב לָקַח. "וְרוֹעֶה כְּסִילִים" לְמָה הוּא דּוֹמֶה, לְנִכְנַס לְבֵית הַבּוּרְסְקִי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח וְלֹא נָתַן, רֵיחַ רָע לָקַח. כָּךְ לוֹט כְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ לָמַד מִדְּרָכָיו. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה לוֹ בַּיִת חוּץ לְחָרָן, וְכָל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס וְיָצָא הָיָה מְקַבְּלוֹ מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, וְאוֹמֵר אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֶחָד הוּא בָּעוֹלָם. וּכְשֶׁבָּא לוֹט לִסְדוֹם כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה, וְכֵיוָן שֶׁהִכְרִיזוּ כָּל מִי שֶׁהוּא מַחֲזִיק יַד בְּפַת לֶחֶם יִשָּׂרֵף, הָיָה מִתְיָרֵא מֵעֲשׂוֹת יוֹמָם וְעָשָׂה לָיְלָה. שֶׁנֶּאֱמַר, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב, וּכְשֵׁם שֶׁהֶחֱזִיק יָדָם כָּךְ הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ (וְגוֹ') וְאָמַר לָהֶם אַל תַּבִּיטוּ אַחֲרֵיכֶם שֶׁהֲרֵי יָרְדָה הַשְּׁכִינָה וְכוּ'. עִדִּית, אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנוֹתֶיהָ הַנְּשׂוּאוֹת בִּסְדוֹם, וְהִבִּיטָה אַחֲרֶיהָ לִרְאוֹת אִם הוֹלְכוֹת הֵן אַחֲרֶיהָ, אִם לֹא, וְרָאֲתָה אַחֲרֶיהָ הַשְּׁכִינָה, וְנַעֲשֵׂית נְצִיב מֶלַח.
פסוק ב וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָא אֲדֹנַי רַבִּי יוּדָן אָמַר אֲפִלּוּ אֵינִי כְּדַאי אַתֶּם עוֹקְמִין עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ רַבִּי הוּנָא אָמַר עִקְּמוּ עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ נִרְאִין בָּאִים אֶצְלִי.
אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, אַבְרָהָם הָיָה מַקְדִּים רְחִיצָה לְלִינָה וְלוֹט מַקְדִּים לִינָה לִרְחִיצָה, אֶלָּא אַבְרָהָם הָיָה מַקְפִּיד עַל טִנּוֹפֶת עֲבוֹדָה זָרָה וְלוֹט לֹא הָיָה מַקְפִּיד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף זֶה כַּשּׁוּרָה עָשָׂה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ וְיִרְאוּ אָבָק עַל רַגְלֵיהֶן שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֵיכָן לָנּוּ.
וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין, מְמָאֲנִין לַקָּטָן וְאֵין מְמָאֲנִין לַגָּדוֹל.
פסוק ג וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד, הִכְנִיס בָּם אַף וְצָרָה וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ הָדָא מְסַיְיעָא לְמַאן דְּאָמַר (לעיל אות קמב) עַקְּמוּ עָלַי אֶת הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ נִרְאִין בָּאִים אֶצְלִי.
וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה, שֶׁהָיָה מְקַבֵּל עוֹבְרִים וְשָׁבִים.
וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַצּוּת גְּדוֹלָה עָמְדָה עַל הַמֶּלַח, דְּהוּא אָמַר לָהּ הַב לְאִלֵּין אַכְסְנָאֵי קַלִיל מֶלַח, וַהֲוָת אָמְרָה לֵיה אוּף הַדֵּין סוּנִיתָא בִּישָׁא אַתְּ בָּעֵי מוּלְפָא הָכָא.
פסוק ד טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ הִתְחִילוּ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר מַה הֵם, אָמַר לְהוֹן, כָּל אֲתַר אֵית בֵּהּ טָבִין וּבִישִׁין, בְּרָם הָכָא סוּגֵיא בִּישִׁין וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת אֵין אֶחָד מֵהֶן מְעַכֵּב.
פסוק ה-ח וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָיָה אָמַר, כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לוֹט מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַסְּדוֹמִים וְהָיוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ לוֹ הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אוֹתָם, לְתַשְׁמִישׁ אָמְרוּ לוֹ (להלן פסוק יב) "עוֹד מִי לְךָ פֹה" קְרִי בֵּיה עוֹד מִי לְךָ פֶּה, עַד כָּאן הָיָה לְךָ רְשׁוּת לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵּיגוֹרְיָא, מִכָּאן וָאֵילַךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת.
רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל. (אַל תַּעֲשׂוּ) הַקָּשׁוֹת, דָּבָר אַחֵר אֱלֹהוּת הֵן אֵלוּ כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי, לֹא בִּזְכוּתִי אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם דָּבָר אַחֵר מְלַמֵּד שֶׁהִטּוּ אֶת הַבַּיִת עֲלֵיהֶם, אָמַר לֵיה אִי בָּעִית לְקַבְּלִינְהוּ קַבְּלִינְהוּ בְּחוּלְקְךָ.
פסוק ט וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט, דִּין שֶׁדָּנוּ רִאשׁוֹנִים אַתְּ בָּא לְעַוֵּת. רַבִּי נֶחֶמְיָה מִשּׁוּם רַב בִּיבִּי כָּךְ הִתְנוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם בֵּינֵיהֶם כָּל אַכְסְנָאי שֶׁבָּא לְכָאן (נְהָא) [יְהוּ] בּוֹעֲלִין אוֹתוֹ וְנוֹטְלִין מִמֶּנוּ מָמוֹנוֹ.
פסוק יא וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. מִי שְׁהִתְחִיל בַּעֲבֵירָה תְּחִלָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת, לְפִיכָךְ הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וּדְכְוָותָה, "וְצָבְתָה בִּטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵירָה תְּחִלָּה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת וּדְכַּוָותָה, (לעיל ז, כג) "וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְּקוּם" וְגוֹ' מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵירָה מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. וּדְכַּוָותָה, "וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" וְגוֹ' מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵירָה וְכוּ'. וּדְכַּוָותָה, (שם יד, יז) "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ". וּדְכַּוָותָה, (דברים יג, טז) "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא" וְגוֹ'.
וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח, וְלָעִיאוּ כְּדָא דְּאַתְּ אָמַר "וְנִלְאוּ מִצְרַיִם".
פסוק יג כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי נַחְמָן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שֶׁגִּלּוּ מִסְתּוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִיכָךְ נִדְּחוּ מִמְּחִיצָתָן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר עַל שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ.
פסוק יד וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו, אַרְבַּע בָּנוֹת הָיוּ לוֹ שְׁתַּיִם נְשׂוּאוֹת וּשְׁתַּיִם אֲרוּסוֹת. לְקוּחֵי אֵין כְּתִיב אֶלָּא לֹקְחֵי וַיְהִי כִמְצַחֵק בְּעֵינֵי חֲתָנָיו. אָמְרוּ לֵיה, אַדַרְבּוּלוּן וְכַּרְדְבַּלִין בַּמְּדִינָה וְהָעִיר נֶהֱפֶכֶת.
פסוק טו וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וְגוֹ', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מִשֶּׁיַעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעָה מִילִין, מִשֶּׁהֵאִיר הַמִּזְרַח עַד הַנֵּץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעָה מִילִין, שֶׁנֶּאֱמַר, וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וּכְתִיב (להלן פסוק כג) הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה, וּמִסְּדוֹם לְצוֹעַר אַרְבָּעָה מִילִין אָמַר רַבִּי זְעֵירָא, הַמַּלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ וּמִנַּיִן מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרָח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעָה מִילִין, כְּמוֹ וּכְמוֹ מִילְתָא דַמְיָא לְמִילְתָא אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הַדָא כּוֹכְבָא דְּצַפְרָא אַיָּלְתָא דְשַׁחֲרָא הוּא שִׁקְּרָא הוּא, פְּעָמִים פּוֹחֶתֶת פְּעָמִים מוֹסֶפֶת אֶלָּא כְּמִין תַּרְתֵּין קַרְנִין דִנְהוֹרָן סָלְקִין מִן מַדִינְחָא וּמַנְהֲרִין לְעָלְמָא.
עֹד מִי לְךָ פֹה (כָּתוּב בְּרֶמֶז מ"ד).
מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד הַנֵּץ הַחַמָּה חֲמִשָּׁה מִילִין, דִּכְתִיב, וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וּכְתִיב (להלן פסוק כג) הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְגוֹ' וְאָמַר רַבִּי חַנִּין לְדִידִי חָזִי לִי הַהוּא אַתְרָא וְהַוְיָא חֲמִשָּׁה מִילִין.
קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת. שְׁתֵּי מְצִיאוֹת רוּת הַמּוֹאָבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית (תהלים פט, כא) "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי", הֵיכָן מָצָאתִי, בִּסְדוֹם. וּכְתִיב, "הִנֵּה בָּאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלַי".
פסוק טז-יז וַיִּתְמַהְמָהּ. תִּמָהוֹן אַחַר תִּמָהוֹן אָמַר, בַּמֶּה אֶבְרֹר בְּכֶסֶף וְזָהָב בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת הַדָא הוּא דִּכְתִיב, (קהלת ה, יב) "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, זֶה לוֹט רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, זֶה קֹרַח רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר, זֶה נָבוֹת רַבִּי לֵוִי אָמַר, זֶה הָמָן. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, זֶה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד רַבָּנָן אַמְרֵי, זֶה אִיּוֹב, דַּהֲוָה מִתְמַסְכֵּן וְחָזַר לְמַה דַּהֲוָה (גִּירְסָא אַחֲרִינָא זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי דַהֲוָה עַתִּיר וְנִתְמַסְכֵּן וְחָזַר לְמַה דַהֲוָה).
וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו. מִי הָיָה זֶה זֶה רְפָאֵל. אֵתִיבוֹן וְהָכְתִיב וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ וּכְתִיב וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה אָמַר לֵיה, קְרוֹן מַה דְּבָתְרֵיה וַיֹּאמְרוּ הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ.
הָהָרָה הִמָּלֵט וְגוֹ', בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁגָּדוֹל כְּהַר, כְּדָא דְּאַתְּ אָמַר, "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים".
פסוק יח-יט הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ' רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד לוֹט וְצָרְפִית צָרְפִית אָמְרָה עַד שֶׁלֹּא בָּאתָ אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשָׂי וּמַעֲשֶׂה עִירִי, וְהָיוּ מַעֲשָׂי רַבִּים עַל מַעֲשֶׂה עִירִי עַכְשָׁיו שֶׁבָּאתָ אֶצְלִי בָּאתָ לְהַזְכִּיר עוֹנִי וּלְהָמִית בְּנִי. וְלוֹט אָמַר עַד שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי אֵצֶל אַבְרָהָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה מַעֲשָׂי וּמַעֲשֶׂה עִירִי עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אַבְרָהָם מַעֲשָׂיו רַבִּים מִשֶּׁלִי, וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּגַחַלְתּוֹ, הַדָא הוּא דִּכְתִיב, וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי מִן הָן תְּנִינָן כְּשֶׁם שֶׁהַנָּוֶה הָרַע בּוֹדֵק כָּךְ נָוֶה יָפֶה בּוֹדֵק מִן הָכָא וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי, וּסְדוֹם בְּעֻמְקָא הִיא לְפוּם כֵּן הוּא אוֹמֵר וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה שָׁרִי בְּעַמִיקְתָּא וְאִינוּן אַמְרִין לֵיה פּוּק לְטוּרָא וְהוּא אָמַר הָכִין לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה הַדָא אָמְרָה אֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרַע לְנָוֶה הַיָּפֶה הֲרֵי שֶׁהַנָּוֶה הַיָּפֶה בּוֹדֵק.
כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּלוֹט חוֹל חוּץ מִזֶּה הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
פסוק כ אָמַר רַב, לְעוֹלָם יְחַזֵּר אָדָם לֵישֵׁב בְּעִיר שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה עֲווֹנוֹתֶיהָ מוּעָטִין. אָמַר רַב חָנָן, מַאי קְרָאָה, דִּכְתִיב, הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה מַאי קְרוֹבָה אִילֵימָא דִּמְקַרְבָא וְזוּטְרָא הָא חָזֵי לָהּ אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה עֲווֹנוֹתֶיהָ מוּעָטִין. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, יְשִׁיבָתָהּ שֶׁל צוֹעַר חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר, אִמָלְטָה נָּא בְּגִימַטְרִיָּא נ"א, וְשֶׁל סְדוֹם חַמִישִׁים וּשְׁתַּיִם, וְשַׁלְוָתָהּ עֶשְׂרִים וְשִׁשָׁה דִּכְתִיב (לעיל יד, ד) "שְׁתֵּים עֶשְׁרֵה שָׁנָה עָבְדוּ" וְגוֹ'.
פסוק כא וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וְגוֹ', אָמַר רַבִּי חֲלַפְתָּא דְּמִן קֵסַרְיָא, וּמַה אִם לְלוֹט עַל יְדֵי שֶׁכִּבֵּד לְמַלְאָךְ נָשָׂא לוֹ פָּנִים, לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָּנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ (במדבר ו, כו) "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ".
פסוק כג-כד מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה, לַמְּדִינָה שֶׁהָיָה לָהּ שְׁנֵי פַּטְרוֹנִים אֶחָד בֶּן מְדִינָה, וְאֶחָד עִירוֹנִי, וְכָעַס (עֲלֵיהֶם) הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לִרְדוֹת לִבְנֵי הַמְּדִינָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ, אִם אֲנִי רוֹדֶה אוֹתָם בִּפְנֵי בֶּן הַמְּדִינָה, עַכְשָׁיו יְהוּ אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה עִירוֹנִי כָּאן הָיָה מִתְקַיֵּם עָלֵינוּ [וְאִם רוֹדֶה אֲנִי אוֹתָם בִּפְנֵי בֶּן עִירוֹנִי עַכְשָׁיו הֵן אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה בֶּן מְדִינָה כָּאן הָיָה מִתְקַיֵם עָלֵינוּ]. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיוּ סְדוֹמִיִּים מֵהֶן עוֹבְדִין לַחֲמָּה, מֵהֶן לַלְּבָנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אֲנִי רוֹדֶה אוֹתָם בַּיּוֹם, הֵם אוֹמְרִים אִלּוּ הָיְתָה לְבָנָה שָׁם הָיְתָה מִתְקַיֶּמֶת עָלֵינוּ, וְאִם אֲנִי רוֹדֶה אוֹתָם בַּלַּיְלָה יְהוּ אוֹמְרִים אִלּוּ הָיְתָה חַמָּה שָׁם הָיְתָה מִתְקַיֶּמֶת עָלֵינוּ, אֶלָּא אֲנִי רוֹדֶה אוֹתָם בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת בָּרָקִיעַ הַדָא הוּא דִּכְתִיב, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ, וּכְתִיב וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם.
וַה' הִמְטִיר, "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ", כַּהֲדָא סִלֵיי בִּלֵיי כְּשִׁלְשׁוּל זֶה שֶׁהוּא נִמְחָה בְּצוֹאָה כְּאִשׁוּת הַזֹּאת שֶׁהִיא אֵינָה מַסְפֶּקֶת לִרְאוֹת שֶׁמֶשׁ עַד שֶׁהִיא חוֹזֶרֶת לַעֲפָרָהּ. דָּבָר אַחֵר, כְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁזָּנְתָה וְהִיא מִתְבַּיֶּשֶׁת שֶׁלֹּא תִּרְאֶה עֻבָּרָהּ וְהִיא מַשְׁלִיכָתוֹ קוֹדֶם שֶׁלֹּא תֶּחֱזֶנָה שֶׁמֶשׁ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְגוֹ'.
וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם, לִשְׁתֵּי מְדִינוֹת שֶׁמָּרְדוּ בַּמֶּלֶךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַחַת תִּשָּׂרֵף בְּאֵשׁ מִשֶּׁלָהּ, וְאַחַת תִּשָּׂרֵף מִן טִמְיוֹן כָּךְ לַהֲלָן, בֶּאֱדוֹם (ישעיה לד, ט) "וְנֶהֱפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית", בְּרָם הָכָא וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם.
אָמַר רַבִּי אָבִין, לְשִׁפְחָה שֶׁהָיְתָה רוֹדָה פַּת בַּתַּנּוּר, בָּא בְּנָהּ וְרָדַּת גֶּחָלִים וְנָתְנָה לוֹ, בָּא בֶּן גְּבִרְתָּהּ רָדַּת פַּת וְנָתְנָה לוֹ, גֶּחָלִים וּפַת יָצְאוּ מִן הַתַּנּוּר. כָּךְ לַהֲלָן, (שמות טז, ד) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם", בְּרַם הָכָא וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם.
וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם, זֶה גַּבְרִיאֵל מֵאֵת ה', זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר, וַה' הוּא וּבֵית דִּינוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמוֹ שְׁנֵי פְּעָמִים כִּדְכָתוּב בְּרֶמֶז ל"ט.
רמז פה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה', הַדָא הוּא דִּכְתִיב, (תהלים יא, ו) "יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים" גוּמְרִין, וּמְצַדִּין, אֵשׁ וְגָפְרִית, אָמַר רַבִּי יוּדָן, אָדָם מֵרִיחַ גָּפְרִית נַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת עָלָיו לָמָּה, שֶׁהִיא יוֹדַעַת שֶׁנִּדּוֹנֶת בּוֹ לֶעָתִיד לָבֹא "וְרוּחַ זִלְעָפוֹת מְנָת כּוֹסָם", רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹנָתָן, כִּפְיָילֵי פּוּטִירִין לְאַחַר הַמֶּרְחָץ.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה אֵיתִיבוּן וְהָכְתִיב (תהלים קמח, ח) "אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר" אָמַר לֵיה, רוּחַ סְעָרָה הִיא עוֹשָׂה דְּבָרוֹ, מִלְתָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פְּלִיגָא אֲהָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פַּזִּי, "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב", מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹצָרוֹת רָעוֹת.
מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמַרְתָּק מִן גִּבָּר.
פסוק כה וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, חֲמֵשֶׁת כְּרָכִים הֲלָּלוּ יוֹשְׁבִין עַל צוּר אֶחָד, שָׁלַח הַמַּלְאָךְ אֶת יָדוֹ וַהֲפָכָן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (איוב כח, ט) "בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ" חַד אָמַר כָּל הַיָּד, וְחַד אָמַר בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח אֶצְבַּע שֶׁהִיא מֵחָמֵשׁ אָפִיק לַמֶ"ד מֵחַלָּמִישׁ.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְצֶמַח הָאֲדָמָה, אֲפִלּוּ צִמְחֵי אֲדָמָה לָקוּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, עַד עַכְשָׁיו אִם יִקְלֹט אָדָם מָטָר מֵאֲוִירָהּ שֶׁל סְדוֹם וְיִתֵּן בְּעָרוּגָה אֲחֶרֶת אֵינָה מַצְמַחַת.
פסוק כו-כט וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח, רַבִּי יִצְחָק אָמַר, עַל שֶׁחָטְאָה בְּמֶלַח. בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁבָּאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל לוֹט מַה הִיא עוֹשָׂה, הוֹלֶכֶת אֶל כָּל שְׁכֵנוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת לָהֶן, תְּנוּ לִי מֶלַח שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹרְחִים, וְהִיא מִתְכַּוֶּנֶת שֶׁיַּכִּירוּ בָּהֶם אַנְשֵׁי הָעִיר, עַל כֵּן וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח.
וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וְגוֹ', שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָרוֹאֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוֹט מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, עַל אִשְׁתּוֹ מְבָרֵךְ דַּיָּן הָאֱמֶת. וְעַל לוֹט מְבָרֵךְ בָּרוּךְ זוֹכֵר הַצַּדִּיקִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וְגוֹ'.
מַה זְכִירָה זָכַר לוֹ לְלוֹט שְׁתִּיקָה שֶׁשָּׁתַק לְאַבְרָהָם שֶׁאָמַר לְשָׂרַי אֲחוֹתִי הִיא וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ וְשׁוֹתֵק.
רמז פו (פסוק כז) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְנוּם. אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל שָׁחַר, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים קב, א) "תְּפִלָּה לֶעָנִי כִי יַעֲטֹף" וְגוֹ'. יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית, שֶׁנֶּאֱמַר, (להלן כח, יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" וּכְתִיב (ירמי' ז, טז) "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד וְגוֹ' וְאַל תִּפְגַּע" וְגוֹ'.
כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל", אֶלָּא שֶׁזְּרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר.
קוֹמֶץ מֵאֵימָתַי מַתִּיר שִׁירַיִם בַּאֲכִילָה רַבִּי חָנִין אוֹמֵר, מִשֶּׁמָשְׁלָה בּוֹ הָאוּר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, מִשֶּׁתַּצֵּת אֵשׁ בְּרֻבּוֹ, וְטַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דִּכְתִיב, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן, אֵימָתַי מַעֲלֶה הַכִּבְשָׁן קִיטוֹר מִשֶּׁתַּצֵּת אֵשׁ בְּרֻבּוֹ.
וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בָּהֶן רַבָּנָן אַמְרִין שֶׁהָיָה מַלְּוֶה אוֹתָם בְּרִבִּית.
וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (תהלים נז, א) "לַמְּנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה". אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לַמְּעָרָה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲחֵרִים בִּשְׁבִילִי עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי נָתוּן בַּמְּעָרָה יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ "אַל תַּשְׁחֵת".
פסוק לא וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ, שֶׁהָיוּ סְבוּרוֹת שֶׁנִּתְכַּלֶּה הָעוֹלָם כְּדוֹר הַמַּבּוּל.
פסוק לב לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְגוֹ', רַבִּי תַּנְחוּמָא מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ בֶּן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע אוֹתוֹ זֶרַע שֶׁהוּא בָּא מִמָּקוֹם אַחֵר וְאֵי זֶה זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
פסוק לג וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ, נָקּוּד עַל וָי"ו שֶׁל וּבְקוֹּמָהּ שֶׁבְּשָׁכְבָהּ לֹא יָדַע וּבְקוּמָהּ יָדַע.
וּמִנַּיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם מְרֻבֶּה וְהָיוּ כּוֹנְסִין אוֹתוֹ בַּמְּעָרוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן, מֵעֵין דּוּגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא נַעֲשָׂה לָהֶן כְּדָא דְּאַתְּ אָמַר, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס".
וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב, (הושע יד, י) "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם". מָשָׁל לְלוֹט וּבְנוֹתָיו, הֵם שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם "צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם", הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְשֵׁם עֲבֵירָה, "וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן) וְהָא מֵינַס אָנִיס, תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסִי בַּר חוֹנִי לָמָה נָקוּד עַל וָי"ו שֶׁבְּקוּמָהּ שֶׁל בְּכִירָה, לוֹמַר שֶׁבְּשָׁכְבָהּ לֹא יָדַע מַאי הֲוָה לֵיה לְמֶעְבַּד מַאי דַּהֲוָה הֲוָה, נַפְקָא מִינָא דִּלְפַּנְיָא אַחֲרִינָא לֹא אִתְבָּעֵי לֵיה לְמִשְׁתֵי חַמְרָא, (משלי יח, יט) "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז" (וְכוּ') "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד" וְכוּ'.
פסוק לו וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט, שָׁלְטוּ בְּעַצְמָן וְהוֹצִיאוּ עֶרְוָתָן.
אָמַר רַבִּי נַחְמָן בַּר חַנִין, כָּל מִי שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר בּוּלְמוּס שֶׁל עֲרָיוֹת סוֹף מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם לוֹט נִתְאַוָּה לִבְנוֹתָיו אוֹ אִם בְּנוֹתָיו נִתְאַוּוּ לוֹ, מִמַּה דִּכְתִיב (משלי יח, א) "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד" הֱוֵי לוֹט נִתְאַוָּה לִבְנוֹתָיו וּבְנוֹתָיו לֹא נִתְאַוּוּ לוֹ. אֵין לְךָ כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת [נ"א שָׁנָה וְשָׁנָה] שֶׁאֵין קוֹרִין בָּה פָּרָשָׁתוֹ שֶׁל לוֹט, מַאי טַעֲמָא, דִּכְתִיב, (שם) "בְּכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע" הִתְגַלְּעוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "יִתְגַּלָּע" אֲנָשִׁים נִתְרַחֲקוּ וְנָשִׁים נִתְקָרְבוּ.
הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (ירמיה מח, ל) אֲנִי יָדַעְתִי וְגוֹ' עֶבְרָתוֹ וְלֹא כֵן בַּדָּיו רַבִּי הוּנָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי סִימוֹן, רַבִּי הוּנָא אָמַר תְּחִלַּת עִבּוּרוֹ שֶׁל מוֹאָב לֹא הָיָה לְשֵׁם זְנוּת, אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם "בַּדָּיו" לֹא עָשׂוּ כֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר, "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב". דָּבָר אַחֵר תְּחִלַּת עִבּוּרוֹ לֹא הָיָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא לְשֵׁם זְנוּת, בַּדָּיו לֹא עָשׂוּ כֵּן לְשֵׁם זְנוּת, אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר, (רות ג, ו) "וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ".
דָּבָר אַחֵר, וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן, מֵאֲבִיהֶן הָיָה הַדָּבָר רְאֵה מַה כְּתִיב וְלֹא יָדַע בְּשָׁכְבָהּ וּבְקוּמָה נָקוּד לָמָה שֶׁהָיָה שִׁכּוֹר מֵאֶמֶשׁ, אֲבָל בַּלַּיְלָה פָּג יֵינוֹ וְהִרְגִּישׁ בָּה. מִפְּנֵי כָּךְ הוּא מִתְפַּרְסֵם בְּכָל שַׁבָּת הֲרֵי הוּא חִיֵּב לְעַצְמוֹ.
פסוק לז-לח וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ מוֹאָב. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ אֲפִלּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה דְּאִלּוּ בְּכִירָה דְּקָאָמְרָה מוֹאָב מִן אָב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, "אַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה". מִלְחָמָה הוּא דְּלֹא הָא אַנַגְרַיָא עָבִיד בְּהוּ, וְאִלּוּ צְעִירָה דְּקָאָמְרָה בֶּן עַמִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, (שם יט) "וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם" "דְּאֲפִלּוּ אַנַגְרַיָא לֹא תַּעֲבִיד בְּהוּ.
רמז פז וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁבִּשְׁבִיל לַיְלָה אֶחָד שֶׁקִּדַּמְתָּה בְּכִירָה לַצְּעִירָה, קִדַּמְתָּה אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, עוֹבֵד, יִשַּׁי, דָּוִד, שְׁלֹמֹה, וְאִלּוּ צְעִירָה עַד רְחַבְעָם שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א יד, כא) "וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמּוֹנִית".
רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֵיבוֹ הַבְּכִירָה עַל יְדֵי שֶׁבִּזְּתָה כְּבוֹד אָבִיה אָמְרָה מוֹאָב אָמַר הַכָּתוּב, "אַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה", אֲבָל אַתָּה מְפַתֵּק נְהָרוֹת שֶׁלָּהֶן וּמֵצִית גְּדִישִׁין שֶׁלָּהֶן בָּאֵשׁ, אֲבָל הַצְּעִירָה עַל יְדֵי שֶׁחָסְתָה עַל כְּבוֹד אָבִיהָ וְאָמְרָה בֶּן עַמִּי בֶּן מִי שֶׁהָיָה עִמִּי (שם יט) ("וְ)אַל תִּתְגָּר בָּם" (מִלְחָמָה) כָּל עִיקָר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְרַבִּי חַנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, בְּנוֹתָיו שֶׁל לוֹט הוֹלְכוֹת לַעֲבֹר עֲבֵירָה וְנִתְפַּקְּדוּ, בִּזְכוּת מִי, בִּזְכוּת אַבְרָהָם, מוֹאָב מֵאָב (לעיל יז, ה) "כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ".