פסוק א-ה וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה, כְּתִיב (תהלים יא, ה) "ה' צַדִּיק יִבְחָן", אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בַּמֶּה בּוֹחֵן אֶת הַצַּדִּיקִים, בְּמִרְעֶה. דָּוִד נִבְחָן בְּמִרְעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "מֵאַחַר עָלוֹת הֵבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ". [עָמוֹס] נִבְחָן בְּמִרְעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ז, טו) "וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן". אַף מֹשֶׁה נִבְחָן בְּמִרְעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה.
וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, לְהַרְחִיק מִן הַגָּזֵל. דָּבָר אַחֵר שֶׁרָאָה שֶׁנָּטַל גְּדֻלָּה מִן הַמִּדְבָּר. מַלְכוּת וּכְהֻנָּה מִן הַמִּדְבָּר. בְּאֵר מִן הַמִּדְבָּר. מָן מִן הַמִּדְבָּר. עַנְנֵי כָּבוֹד מִן הַמִּדְבָּר.
וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה, הָלְכָה צֹאנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא טָעֲמָה כְּלוּם, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְאֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א יט, ח) "וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם". דָּבָר אַחֵר, אַחַר הַמִּדְבָּר, בִּשְּׂרוֹ שֶׁצֹּאנוֹ כָּלֶה בַּמִדְבָּר, וְהוּא עִמָּהֶם נֶאֱסַף. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ, לָמָּה בְּלַבַּת אֵשׁ, כְּדֵי לְלַבְּבוֹ כְּשֶׁיָּבֹא לְסִינַי וְיִרְאֶה הָאֵשׁ וְלֹא יִתְיָרֵא. דָּבָר אַחֵר, בְּלַבַּת אֵשׁ, שֶׁהַלֵּב נָתוּן מִשְּׁנֵי חֲלָקִים.
לָמָּה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וְלֹא מִתּוֹךְ אִילָן אַחֵר, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה", וְהֵם נְתוּנִים בְּשִׁעְבּוּד וַאֲנִי נִגְלֶה מִתּוֹךְ אִילָן אַחֵר, לְפִיכָךְ מִתּוֹךְ הַסְנֶה שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא קוֹצִים.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת פָּסַע מֹשֶׁה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, לֹא פָּסַע, אֶלָּא צַוָּארוֹ עִקֵּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִצְטָעַרְתָּ לִרְאוֹת, חַיֶּיךָ שֶׁאֶגָּלֶה עָלֶיךָ, מִיָּד וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ הִנֵּנִי, חַיֶּיךָ אַף אֲנִי (ישעיהו נח, ט) "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה תְשַׁוַע וְיֹאמַר הִנֵּנִי".
וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ בַּעֲלֵי חֲרָבוֹת כְּגוֹן רוֹצֵחַ וְנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חוֹרֵב, שֶׁמִּשָּׁם תָּבֹא חֶרֶב עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ סִינַי, שֶׁנִשְׂנְאוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם.
וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו, בִּתְחִלָּה לֹא נִרְאָה אֶלָּא בְּמַלְאָךְ אַחֵר שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע הַסְּנֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּהֵל.
וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל יְדֵי שִׂנְאָה שֶׁשָּׂנְאוּ אֶחָיו לְיוֹסֵף יָרְדוּ מִצְרַיִם, וּבִשְׁבִילוֹ אֲנִי נִגְלֶה בַּסְּנֶה, וְאֶגְאַל אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, יז) "גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה". מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל סְנֶה, אָדָם מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכוֹ אֵינוֹ נִזּוֹק, לְפִי שֶׁקּוֹצָיו כֻּלָּן כְּפוּפִין לְמַטָּה, אֲבָל כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהוֹצִיא, הַקּוֹצִין תּוֹפְסִין לוֹ וְאֵין יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ. כָּךְ הַמִּצְרִים, בִּתְחִלָּה קִבְּלוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ לָצֵאת לֹא הִנִיחוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יט) "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלוֹךְ". וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל, רָמַז לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, אֵינָן כָּלִין. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה, אָמַר לָרוֹעִים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וְלֹא רָאוּ זֶה שֶׁרָאָה מֹשֶׁה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, וְדָנִיֵּאל. כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, כָּאן אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹת לְפָנַי מִזְבֵּחַ.
מִנַּיִן שֶׁכָּל הַקְּרִיאוֹת הָיוּ מֹשֶׁה מֹשֶׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַקְּרִיאוֹת הָיוּ מֹשֶׁה מֹשֶׁה. וּמִנַּיִן שֶׁעַל כָּל קְרִיאָה הָיָה אוֹמֵר הִנֵּנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר וַיֹּאמֶר, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעַל כָּל קְרִיאָה הָיָה אוֹמֵר הִנֵּנִי.
רמז קע מֹשֶׁה מֹשֶׁה, "אַבְרָהָם אַבְרָהָם", (שם מו, ב) "יַעֲקֹב יַעֲקֹב", "שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל", לְשׁוֹן חִבָּה, לְשׁוֹן זֵרוּז. דָּבָר אַחֵר, הוּא מֹשֶׁה עַד שֶׁלֹּא נִדְבַּר עִמּוֹ, הוּא מֹשֶׁה מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמּוֹ.
מִבִּנְיַן אָב כֵּיצַד, זֶה הַיְּסוֹד הַמְּלַמֵּד עַל כָּל מַה שֶּׁאַחֲרָיו, וְאֵימָתַי נִקְרָא יְסוֹד, מִשֶּׁיְּהֵא הוּא תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה קוֹרֵא מֹשֶׁה מֹשֶׁה וְהוּא אוֹמֵר הִנֵּנִי, בִּנְיַן אָב לְכֻלָּן, וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וְגוֹ', לְפִי שֶׁהוּא תְּחִלָּה. כַּיוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (ישעיה י, יב) "וְהָיָה כִּי יְבַצַּע אֲדֹנָי אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ", לָמָּה, כִּי אָמַר (שם, יג) "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי". והַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ, "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ" וְגוֹ'. אֵין אַתְּ דּוֹמֶה אֶלָּא לְקַרְדֹּם זֶה, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מְבַקֵּעַ בּוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה מֵעַצְמוֹ כְּלוּם, וְכַמַּטֶּה הַזֶּה, שֶׁאִם אֵין אָדָם מַכֶּה בּוֹ אֵינוֹ מִתְגָּאֶה, וְאַתָּה אוֹמֵר "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי" (שם, טז) "לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן". וְכָל מַלְכֵי עַכּוּ"ם נִדּוֹנִין עַל כֵּן. וְאִם כֵּן לָמָּה פֵּרְשׁוּ בְּאַשּׂוּר, לְפִי שֶׁהוּא תְּחִלָּה.
וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם (בְּרֶמֶז נז).
פסוק ו רמז קעא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל עַמְרָם אָבִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְיָרֵא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח מֹשֶׁה וְאָמַר, עַמְרָם אָבִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי אָבִיךָ וְאֵינִי אֶלָּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה (אֶת) פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד, חַיֶּיךָ אֲנִי חוֹלֵק לְךָ כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לד, ל) "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה" וְגוֹ'. אַתָּה יָרֵאתָ כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט, לְפִיכָךְ "וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". בִּשְׂכַר מֵהַבִּיט, (במדבר יב, ח) "וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט".
כְּתִיב (להלן ג, כ) "וַיֹּאמֶר לֹא תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת פָּנָי", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, כְּשֶׁרָצִיתִי לֹא רָצִיתָ, וְעַכְשָׁיו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֵינִי רוֹצֶה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמֵנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, דְּאָמַר, בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכָה לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו, זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים. בִּשְׂכַר כִּי יָרֵא וְגוֹ' וְכוּ'.
פסוק ח-ט וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבִּיט בַּמִצְרִים הֵיאַךְ הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגוֹ', כִּבְיָכוֹל אֲנִי עִמָּהֶם.
יְרִידָה חֲמִישִׁית יָרְדָה לַסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, הֵנִיחַ כָּל הָהָר וְשָׁכַן בְּתוֹךְ הַסְּנֶה, וְהַסְּנֶה כֻּלּוֹ צָרָה וְצוּקָה, וְכֻלּוֹ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, וְלָמָּה שָׁכַן עָלָיו, שֶׁרָאָה לְיִשְׂרָאֵל בְּצָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". רָאָה מֹשֶׁה אֶת הָאֵשׁ בְּתוֹךְ הַסְּנֶה, וְהָאֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶת הַסְּנֶה, וְהַסְּנֶה אֵינָהּ מְכַבָּה אֶת שַׁלְהָבִיּוֹתָיו שֶׁל אֵשׁ, וְאֵין הַסְּנֶה נִצְמָח בָּאָרֶץ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מַיִם תַּחְתָּיו, וְרָאָה מֹשֶׁה וְהָיָה תָּמֵהַּ וְהָלַךְ לִרְאוֹת אֶת הַמּוֹפֵת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲמֹד, שֶׁשָּׂם אֲנִי עָתִיד לִיתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין בִּי כֹּחַ שֶׁאֲנִי פָּגוּם בִּלְשׁוֹנִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתָּה שׁוֹלְחֵנִי בְּיַד אוֹיְבַי מְבַקְּשֵׁי נַפְשִׁי, אָמַר, (להלן ד, יט) "אַל תִּירָא כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים", וְכִי מֵתִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד כָּל הַיּוֹרֵד מִנְּכָסָיו כְּאִלּוּ מֵת. אָמַר לוֹ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים שְׁלַח נָא בְּיַד אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִשְׁלֹחַ לֶעָתִיד לָבֹא, אָמַר לוֹ, לֹא אָמַרְתִּי לְךָ וְאֶשְׁלָחֲךָ "אֶל יִשְׂרָאֵל", אֶלָּא אֶל פַּרְעֹה, וּלְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לֶעָתִיד אֶל יִשְׂרָאֵל, (מלאכי ג, כג) "הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא". אָמַר לְפָנָיו תֵּן לִי אוֹת. אָמַר לוֹ הַשְׁלֵךְ מַטְּךָ אַרְצָה. וְלָמָּה הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּנָחָשׁ. אֶלָּא מַה נָּחָשׁ מֵמִית וְנוֹשֵׁךְ לִבְנֵי אָדָם, כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה וְעַמּוֹ נוֹשְׁכִים וּמְמִיתִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה כְּעֵץ יָבֵשׁ, כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה וְעַמּוֹ כְּעֵץ יָבֵשׁ. וְלָמָּה הֶרְאָה לוֹ בְּדָבָר טָמֵא, אֶלָּא מָה הַמְּצֹרָע הַזֶּה טָמֵא וּמְטַמֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְחוֹזֵר וְנִטְהָר, כָּךְ יִטָהֲרוּ יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם. וְלָמָּה הֶרְאָה לוֹ הָאֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אֶלָּא הָאֵשׁ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ כָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח) "וְהָיָה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ". "הַסְּנֶה" אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּקּוֹצִים, וְלֹא עַכּוּ"ם מְכַבִּים שַׁלְהֶבֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְלֹא אֵשָּׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת אֶת הָעַכּוּ"ם. לֶעָתִיד לָבֹא אֵשָּׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אוֹכֶלֶת אֶת כָּל הָעַכּוּ"ם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים". אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הוֹדִיעֵנִי אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁאֶקְרָא בְּשִׁמְךָ וְתַעֲנֵנִי, וְהוֹדִיעוֹ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וְרָאוּ הָעֶלְיוֹנִים שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, וְאָמְרוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת.
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי הָיִיתִי עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה, אֲנִי אֶהֱיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ אָמַר לוֹ, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
וַעֲדַיִן הָיָה מֹשֶׁה מְסָרֵב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאוּי אַתְּ לִרְדּוֹת בְּמַקֵּל, (להלן ד, ב) "וַיֹּאמֶר מֲזֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתְּךָ לֵילֵךְ, הָיָה לְךָ לוֹמַר בִּתְחִלָּה אֵינִי הוֹלֵךְ, אֶלָּא הִמְתַּנְתָּ עַד שֶׁמָּסַרְתִּי לְךָ מִסְטוֹרִין שֶׁלִּי וְשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ. "וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְקֹל", אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁהָיָה הַמַּטֶּה מְדַבֵּר לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, עִם מֹשֶׁה הָיִיתִי בְּמִדְיָן וְנֶהֱפַּכְתִּי לְנָחָשׁ, וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֵׂיתִי מַטֶּה, וְאַף הִיא מְרִימָה קוֹלָהּ, טְהוֹרָה הָיִיתִי וְנִטְמֵאתִי וְחָזַרְתִּי וְנִטְהַרְתִּי, וְכֵן בְּמִצְרַיִם, לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
(שם, יז) "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁלִיחוּתִי, מַקֵּל זֶה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתִי, אֶלָּא אֲנִי רוֹצֶה לְזַכּוֹתְךָ, וְנִסִּים הַרְבֵּה אֲנִי נוֹתֵן עַל יָדְךָ, הַמָּן, וּבְאֵר, וְשַׁבָּת, וְעַנְנֵי כָּבוֹד, וְהַתּוֹרָה.
רַבִּי אַבִינָא רָמֵי, כְּתִיב זֶה שְׁמִי לְעֹלָם וּכְתִיב וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא נִכְתָּב בְּיוֹ"ד הֵ"א, וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת. [רָבָא סָבַר לְמִדְרְשֵׁיה בְפִּירְקָא, אֲמַר לוֹ הַהוּא סַבָּא, לְעֹלָם כְּתִיב. (זכריה יד, ט) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", אַטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא, אָמַר רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא, לֹא כְּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא, הָעוֹלָם הַזֶּה] עַל שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַב יוֹחָנָן, שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְתַלְמִידֵיהֶן פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, וְאַמְרִי לָּהּ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, דִּכְתִיב זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם 'לְעֹלָם' כְּתִיב.
וְעַתָּה לֵךְ וְאֶשְׁלָחֲךָ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְךָ הָיוּ מְצַפִּים יִשְׂרָאֵל, לְךָ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים, גְּדֻלָּה יֵשׁ לְךָ בַּדָּבָר הַזֶּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְךָ מָסוּר הַדָּבָר הַזֶּה.
ותש"כ ותשנ"XוY.
(להלן ד, י) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי", בִּיֶיְא אַתְּ מַעֲבִיר עָלַי. אִם אַהֲרֹן אָחִי גָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְאַתָּה תִּשְׁלְחֵנִי. (שם) "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם".
(שם, יב) "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ (וְעִם פִּיהוּ) וְהוֹרֵיתִיךָ", אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה כְּאִשָּׁה זוֹ שֶׁהִיא הָרָה וְיוֹלֶדֶת. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי יוֹרֶה דְּבָרַי לְתוֹךְ פִּיךָ כְּחֵץ, וְאֵין "וְהוֹרֵיתִיךָ" אֶלָּא לְשׁוֹן יָרֹה יִיָּרֶה. וְכֵיוָן שֶׁבִּשְּׂרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עִמּוֹ, קִבֵּל עָלָיו לֵילֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ".
רמז קעב לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, בְּכָל מָקוֹם אַתָּה מוֹצֵא שׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. כַּיוֹצֵא בּוֹ (במדבר יא, טז) "אָסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל", (להלן ד, כט) "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'", (שם כד, יד) "וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶּה". (ויקרא ט, א) "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו" וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כג) "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" וְגוֹ'. וְנֶגֶד מְלָכָיו וְנֶגֶד נְבִיאָיו לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד". וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד לַחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּחֲלֹק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי", [יָכוֹל] יִהְיוּ מְחֻלָּלִים עַל הַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ". פָּקֹד פָּקַדְתִּי (בְּרֶמֶז ס"ד).
פסוק ח-כב וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, אַרְבַּע מִצְווֹת הָיוּ בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי לָהֶן. XאY שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית", לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב. וּמְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (שה"ש ד, יב) "גַּן נָעוּל גַּל נָעוּל", "גַּן נָעוּל" אֵלּוּ הַזְּכָרִים. "גַּל נָעוּל" אֵלּוּ הַנְּקֵבוֹת. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, "גַּן נָעוּל", אֵלּוּ הַנְּשׂוּאוֹת. "גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" אֵלּוּ הָאֲרוּסוֹת. דָּבָר אַחֵר "גַּן נָעוּל גַּל נָעוּל" שְׁתֵּי בִּיאוֹת. XבY וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ, כְּבָר הָיָה בְּיָדָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא בְּאֶחָד מֵהֶן שֶׁהִלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ. XגY וְלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמְּיַחֲסָם בִּירִידָתָן רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, כָּךְ מְיַחֲסָן בַּעֲלִיָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, יח) וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם. וְלֹא הָיָה בָּהֶם זְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמִי מֵעִיד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ בְּמִצְרַיִם בִּזְנוּת. XדY וְלֹא חִלְּפוּ לְשׁוֹנָם, (לעיל ב, יד) "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט" וְגוֹ'. (שם, יג) "שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים", מִכָּאן שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים עִבְרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה, יב) "כִּי פִי הַמְּדַבֵּר אֲלֵיכֶם". "אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ". (שֶׁנֶּאֱמַר) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי".