פסוק א רמז תיד וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קיט, קל) "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר", כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת הָעוֹלָם נִתְעַטֵּף בְּאוֹרָה וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה", וְאַחַר כָּךְ (שם) "נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה". מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמְדוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁיְּהוּ מַתְחִילִין בְּאוֹרָה, כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" אָמַר מֹשֶׁה לִבְצַלְאֵל, פְּתַח תְּחִלָּה מְלֶאכֶת הָאָרוֹן, "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן".
(משלי ט, ט) "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד", זֶה בְּצַלְאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִבְצַלְאֵל עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָמַר בְּצַלְאֵל, לָמָּה הוּא הַמִּשְׁכָּן, אֲמַר לֵיהּ, לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה בְּתוֹכוֹ וּלְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, אֲמַר בְּצַלְאֵל, וְהֵיכָן הַתּוֹרָה נְתוּנָה, אֲמַר לֵיהּ, מִשֶּׁאָנוּ עוֹשִׂין מִשְׁכָּן נַעֲשֶׂה אָרוֹן, וְהוּא הִתְחִיל בָּאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן.
אֲמַר רַב יְהוּדָה. שָׁלֹשׁ אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְּצַלְאֵל, אֶמְצָעִי שֶׁל עֵץ, תִּשְׁעָה, פְּנִימִי שֶׁל זָהָב, שְׁמוֹנָה, חִיצוֹן שֶׁל זָהָב, עֲשָׂרָה וּמַשֶּׁהוּ. וְהָא תַנְיָא אַחַד עָשָׂר וּמַשֶּׁהוּ. הָא לְמַאן דַּאֲמַר יֵשׁ בְּעָבְיוֹ טֶפַח, הָא לְמָאן דַּאֲמַר אֵין בְּעָבְיוֹ טֶפַח. מַאי מַשֶּׁהוּ, זֵר. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. שְׁלֹשָׁה זֵרִין הֵן, שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁל אָרוֹן, שֶׁל שֻׁלְחָן. שֶׁל שֻׁלְחָן, זָכָה דָּוִד וּנְטָלוֹ, שֶׁל מִזְבֵּחַ, זָכָה אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ, שֶׁל אָרוֹן, מֻנָּח, כָּל הָרוֹצֵה לִקַּח יָבוֹא וְיִקָּח. שֶׁמָּא תֹאמַר פָּחוּת שֶׁבָּהֶן הָיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי ח, טו) "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ". רַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי. כְּתִיב "זָר" וְקָרֵינָן זֵיר, זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ זֵיר, לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה זָרָה הֵימֶנּוּ. "מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ". אֲמַר רָבָא. כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם.