וְהִנֵּה כְּפִי הַמּוּבָן מִדִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, הָיָה נִרְאֶה מִדְבָרָיו שֶׁהָרַב הַנַּ"ל יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ עַל שֶׁהָיָה פֶּלֶג גּוּף עֵרֶךְ שְׁנֵים עָשָׂר שָׁנִים לִפְנֵי מוֹתוֹ, כִּי בִּשְׁנַת מ"ד לִימֵי חַיָּיו נִתְאַלְמֵן וְכוּ' וְכוּ'.
וְאָמַר עָלָיו כִּי נִתְקַיֵּם בּוֹ גֵּאוּת שֶׁהָיָה בְּיָרָבְעָם וְכוּ', כִּי אַדְמוֹ"ר רָאָה אוֹתוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו וְאָמַר עָלָיו אַז "אַזַא יוּנְגֶערְמַאן הָאבּ אִיךְ לִיבּ" (שֶׁכָּזֶה אַבְרֵךְ אֲנִי אוֹהֵב) ,וְאִם הָיָה נִתְקָרֵב אֵלָיו, הָיָה זוֹכֶה גַּם הוּא לְמַדְרֵגַת מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל.
וְאוּלָם אַחַר־כָּךְ בִּנְפִילָתוֹ, נִתְהַפֵּךְ כָּל־כָּךְ לְרוֹדֵף כָּזֶה, אָז אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, סֶע וֶועט שׁוֹין מוּזִין זַיְין דִּיא גְּאֻלָּה שְׁפֵּייטֶער מִיט הוּנְדֶערְט יָאהר וִויא זִיא הָאט גֶּעזָאלְט זַיְין (הַגְּאֻלָּה כְּבָר מֻכְרַחַת לִהְיוֹת מֵאָה שָׁנָה יוֹתֵר מֵאֻחַר מִמַּה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת).
וּלְפִי שֶׁעֵנֵּינוּ הָרוֹאוֹת אֶת הַחֻרְבָּן הֶעָצוּם וְהַנִּשְׂגָּב בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת שֶׁנִּצְמַח בְּאֵלֶּה הַמֵּאָה שָׁנִים, וְהוּא גָּרַם כָּל זֶה כַּנַ"ל, אֵין עוֹד לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.