ז

וְהִנֵּה רַבּוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת וְהַמְּנִיעוֹת גַּם אָפֵס כֶּסֶף וְנִתְעַכְּבָה הַדְּפוּס וְלֹא יָכֹלְתִּי לִדְפֹּס בִּשְׁנַת תקע"ט הַנַּ"ל. גַּם בְּכָל שְׁנַת תק"פ חָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה לְהַתְחִיל לְהַדְפִּיס וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי וְעָמְדוּ בְּבֵיתִי הַכֵּלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, שֶׁהֵם הַמַּכְבֵּשׁ וְהָאוֹתִיּוֹת וּמְעַט נְיָר אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְהַדְפִּיס מֵחֲמַת מְנִיעַת מָמוֹן וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ חָמַל עָלַי וְנָתַן לִי לֵב חָזָק לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת הָרָצוֹן בְּשׁוּם אֹפֶן, וְנִתְחַזַּקְתִּי הַרְבֵּה וְלֹא הִנַּחְתִּי אֶת הָרָצוֹן, וְנִכְסַפְתִּי בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עָבַר גַּם כָּל שְׁנַת תק"פ וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי לְהַעֲמִיד הַדְּפוּס.