עד

בִּהְיוֹתִי בְּאָדֶעס, רָצִיתִי לִרְאוֹת פָּנִים עִם הָאֲנָשִׁים הַגֵּרִים הַיּוֹשְׁבִים שָׁם שֶׁבָּאוּ לְשָׁם כְּדֵי לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי. כִּי קְצָת מֵהֶם נָסְעוּ בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף לְאֵיזֶה עִיר קְטַנָּה הַסְּמוּכָה לְאָדֶעס. כִּי כַּמָּה אֲנָשִׁים עִם נְשׁוֹתֵיהֶם וְיוֹצְאֵי־חֲלָצֵיהֶם בָּאוּ בְּקַיִץ תקפ"א הֶעָבַר לְאָדֶעס, אֲבָל מֵחֲמַת שְׁמוּעוֹת רַעַשׁ הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַגְּרֶעקִין נִתְעַכְּבוּ כֻּלָּם בְּאָדֶעס, וּקְצָת מֵהֶם נָסְעוּ לָעִיר הַנִּזְכָּר לְעֵיל כְּדֵי לִהְיוֹת שָׁם כָּל יְמֵי הַחֹרֶף, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהוֹצָאָה שֶׁבְּאָדֶעס, כִּי יְשִׁיבַת כְּרַכִּים קָשָׁה עֲלֵיהֶם. וּקְצָת מֵהֶם נִשְׁאֲרוּ בְּאָדֶעס. וְאִשָּׁה אַחַת הָיְתָה בְּבֵית רַבִּי הֶענִיךְ שֶׁהִיא אַכְסַנְיָא שֶׁלִּי, אֲבָל לֹא דִּבַּרְתִּי עִמָּהּ כְּלָל מֵהַנְּסִיעָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי מַה יּוֹעִיל לִי אִם תִּסַּע עִמָּדִי, וּבִפְרָט שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁגַּם הִיא אֵינָהּ מְרֻצָּה לִנְסֹעַ תֵּכֶף. וּשְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים לִסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא רְאִיתִים לְפָנַי, כִּי בְּאָדֶעס לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, עַל כֵּן לֹא רָאִיתִי אוֹתָם. רַק אִישׁ אֶחָד הוּא רַבִּי אַהֲרֹן יְהוּדָא הַנַּ"ל: