ב

וְעַל־כֵּן נֹחַ הַצַּדִּיק, כְּשֶׁרָצָה לָדַעַת אִם כְּבָר נִכְנְעוּ וְנִתְבַּטְּלוּ מֵימֵי הַמַּבּוּל, שָׁלַח אֶת הָעוֹפוֹת לַחֲקֹר וְלֵידַע עַל יָדָם דַּיְקָא, כִּי מֵי הַמַּבּוּל זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית ו, יב): "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ" וְכוּ'. וְנֹחַ הָיָה צַדִּיק, 'וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטִיר בְּרִית' (זֹהַר נֹחַ נט:), וְזָכָה לִבְחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת, בִּבְחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ו, ט): "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ נֹחַ" – 'נֹחַ לְעֵלָּא, נֹחַ לְתַתָּא' (זֹהַר שָׁם), הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה. וְעַל־כֵּן נִצֹּל מִמֵּי הַמַּבּוּל. וְהַצָּלָתוֹ הָיָה עַל־יְדֵי הַתֵּבָה. וְתֵבַת נֹחַ זֶה בְּחִינַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, כַּמּוּבָא (סִימָן קיב), כִּי הַדִּבּוּר מֵאִיר בְּכָל מָקוֹם וּמִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ מֵי הַמַּבּוּל, בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית ז, יח): "וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם" וְכוּ', כִּי הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת 'צִפַּרְתָּא דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּיהּ בְּמַיָּא וְרֵישֵׁיהּ מָטֵי לְצֵית שְׁמַיָּא' וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָצָה נֹחַ לָדַעַת אִם קַלּוּ מֵי הַמַּבּוּל, אִם נִכְנַע הָרַע וְהִתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְנוֹצֵץ אֵיזֶה טוֹב, שִׁלַּח אֶת הָעוֹף, דְּהַיְנוּ הַיּוֹנָה, "לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם" וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית ח, ח), כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת דִּבּוּר, בְּחִינַת צִפַּרְתָּא הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי הַדִּבּוּר מֵאִיר בְּכָל מָקוֹם, כַּנַּ"ל.