וְעַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה הוּא בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז נִכְנָע הַסִּטְרָא־אַחֲרָא לְגַמְרֵי, כִּי אָז בְּעֶרֶב שַׁבָּת יוֹצֵאת שַׁלְהוּבָא דְּאֶשָּׁא עַל רֹאשׁ הַקְּלִפּוֹת לְהַכְנִיעָם, כַּיָּדוּעַ. שֶׁזֶּהוּ סוֹד רְחִיצַת חַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כַּיָּדוּעַ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (סִימָן יט), כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז לוֹבֵשׁ, כִּבְיָכוֹל, בִּגְדֵי גַּאֲוָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צג, א): "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ", עַל־כֵּן תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף (שַׁבָּת קיט.), כִּי בְּשַׁבָּת מִשְׁתַּנֶּה הַטַּעַם לְטוֹב, כִּי אָז נִכְנָע הַמְדַמֶּה לְגַמְרֵי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַטַּעַם הַטּוֹב הַנִּמְשָׁךְ מִן הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'" וְכַנַּ"ל.
הֲלָכָה ד' נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב, הֲלָכָה ד', (אוֹת כג).