עִנְיַן שְׁחִיטָה וְאִסּוּר אֵיבָר מִן הַחַי
עַל־פִּי הַמַּאֲמָר "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם", עַיֵּן שָׁם סִימָן ז' בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד כָּל הַמַּאֲמָר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וּכְלַל הַמַּאֲמָר בְּקִצּוּר, שֶׁצָּרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת - כִּי עַל רְשָׁעִים אָסוּר לְרַחֵם וְכוּ'. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא, לְרַחֵם לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, מִמַּשְּׂאוּי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד לְהָאִיר דַּעַת וְיִרְאַת שָׁמַיִם בַּחֲבֵרוֹ וְתַלְמִידוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא־בַּתְרָא קטז.): "אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ" (תְּהִלִּים נה, כ): 'חַד אָמַר: בֵּן, וְחַד אָמַר: תַּלְמִיד' וְכוּ'. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת כֹּל, בְּחִינַת (דִּבְרֵי הַיָּמִים־א כט, יא): "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַעְלָה בְּחִינַת: 'מֶה חָמִיתָ' וְכוּ'. וּלְדָרֵי מַטָּה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ו, ג): "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", בְּחִינַת (שָׁם כו, יט): "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב).