ד

וְעַל־כֵּן נִצְטַוִּינוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ הַהוֹלָדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַחֲמוֹר - לִפְדּוֹתוֹ בְּשֶׂה לַכֹּהֵן, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת עַל־יְדֵי הַכֹּהֵן, שֶׁהֵם בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁזָּכָה לַכְּהֻנָּה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְקַנֵּא בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת קלט.): בִּשְׂכַר "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" וְכוּ' (שְׁמוֹת ד, יד), כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁזָּכָה לִקְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אֲבָל מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד מֵהָעוֹלָם, כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת מִמֹּשֶׁה. וְעַל־כֵּן הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוָּה אַהֲרֹן אַחַר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הָיָה "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת" וְכוּ' (בַּמִּדְבָּר ח, ב):