י

וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים לא, כא): וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רָאָה עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים לֵירֵד יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, בִּבְחִינַת (אֵיכָה א, ט): "וַתֵּרֶד פְּלָאִים", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: כִּי יָדַעְתִּי וְכוּ' וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כָּתַב שִׁירַת הַאֲזִינוּ שֶׁמְּדַבֶּרֶת מִתּוֹכָחָה, כִּי כָּל הַשִּׁירָה הִיא דִּבְרֵי תּוֹכָחָה שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (דְּבָרִים לב, כ): כִּי דֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה וְכוּ' וְכָל הַפָּרָשָׁה. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, אִם כֵּן לָמָּה קְרָאָהּ שִׁירָה, מַה שֶּׁבַח וְשִׁיר הוּא זֹאת? וְגַם אֵיךְ עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה זֹאת, דְּהַיְנוּ שִׁירַת הַאֲזִינוּ, יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּיהֶם לְעוֹלָם, בְּחִינַת כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ ?

אַךְ בֶּאֱמֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹכִיחָם בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, כִּי זָכָה לְנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם נִתְהַפְּכִין כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, וְכָל מַה שֶּׁמּוֹכִיחָם וּמַזְכִּיר מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים - נַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה בְּחִינַת מִצְוֹת, בְּחִינַת "בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ" כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל קִיּוּם אֲפִלּוּ בְּכָל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹכָחָה הַזֹּאת 'שִׁירָה', כִּי הָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם שִׁיר וְשֶׁבַח וְשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַשִּׁיר נַעֲשֶׂה מִבֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָנִים נד, רפב), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת שֶׁהָרַע נִתְהַפֵּךְ לְטוֹב. וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ הַשִּׁירָה הַזֹּאת, דְּהַיְנוּ שִׁירַת הַאֲזִינוּ, שֶׁבָּזֶה הֶרְאָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ קֹדֶם מִיתָתוֹ עֹצֶם כֹּחוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁזָּכָה לַעֲלוֹת לְתַכְלִית רוּם הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, עַד שֶׁשָּׁם נִתְהַפְּכִין הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, עַד שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת מִתּוֹכָחָה עַל מַעֲשִׂים רָעִים - יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִזֶּה שִׁירָה. וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה הוּא מַבְטִיחַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ אִם יַעֲשׂוּ מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ, אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, בְּחִינַת וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ וְאֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם, כִּי אִם יִזְכּוּ - יִהְיוּ נִתְהַפְּכִין כָּל הָעֲוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת מִתּוֹכַחַת עֲוֹנוֹת שִׁירָה וְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן תָּמִיד אָנוּ יְכוֹלִין לָשׁוּב אֶל ה' רַק שֶׁלֹּא נִתְיָאֵשׁ מִלִּצְעֹק אֶל ה' תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּנִּדְפָּס בְּסוֹף סֵפֶר הַמַּעֲשִׂיּוֹת, עַיֵּן שָׁם.

וְעַל־כֵּן בַּיָּמִים הַלָּלוּ שֶׁל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְסֻכּוֹת, אָנוּ עוֹסְקִין וְקוֹרִין שִׁירַת הַאֲזִינוּ, כִּי אָז הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה וְאָז נַעֲשִׂין מֵהָעֲוֹנוֹת זְכֻיּוֹת, בְּחִינַת "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" כַּנַּ"ל וְכָל זֶה בְּחִינַת שִׁירַת הַאֲזִינוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְסַיֶּמֶת הַשִּׁירָה: וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ, כִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת סְלִיחַת עֲוֹנוֹת, בְּחִינַת "בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ", כִּי נַעֲשִׂין מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל: