ד

וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כד, א): "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" וְכוּ'. שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַיָּמִים וְהַזְּמַן זָכָה לָבֹא לִבְחִינַת זִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת 'זָקֵן - זֶה קָנָה חָכְמָה', שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַזִּקְנָה הָאֲמִתִּית כַּנַּ"ל, כִּי אַבְרָהָם הָיָה רֹאשׁ לַנִּמּוֹלִים עַל־כֵּן זָכָה לָזֶה, כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה זוֹכִין לְבַטֵּל הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם עִקַּר הַזִּקְנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא מְצִיעָא פז.): 'עַד אַבְרָהָם לֹא הָיָה זִקְנָה', כִּי הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכָה לְזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה מֵחֲמַת שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לַנִּמּוֹלִים וְכַנַּ"ל: