ג

וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן זֶה בְּעִנְיַן צִמְצוּם הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת עָצוּם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת - שֶׁלֹּא יִהְיֶה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָתוֹ. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם יוֹרוּ אוֹתוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְלַהֲבוּת וְהַתְּשׁוּקָה כָּרָאוּי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וְזֶה בְּחִינַת לָאו דְּלֹא תָסוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יז, יא): "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל", כִּי רַק הַחֲכָמִים וְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הֵם יוֹדְעִים זֹאת אֵיךְ לְצַמְצֵם אֶת הָאוֹר כָּרָאוּי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, לִבְלִי לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, כִּי כְּשֶׁנּוֹטִים לְיָמִין - זֶה בְּחִינַת רִבּוּי הָאוֹר שֶׁגּוֹרֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְלִשְׂמֹאל - בְּוַדַּאי אֵינוֹ טוֹב לִנְטוֹת, שֶׁאִם כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה אֲפִלּוּ הַמֻּטָּל עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לַחֲכָמִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת א, ו): 'עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר'. כְּדֵי שֶׁיּוֹרוּ אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן שֶׁיְּצַמְצֵם הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כַּנַּ"ל: