ג

וְזֶה בְּחִינַת (קֹהֶלֶת י, ד): אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים - הַיְנוּ אִם יַעֲלֶה וְיִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ רוּחַ הַמּוֹשֵׁל - שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהוּא רוֹצֶה לִמְשֹׁל בְּךָ חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (שָׁם ד, יג): "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל", שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם בַּגָּלוּת עֲדַיִן נִקְרָא הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ט, יד): "עִיר קְטַנָּה וְכוּ' וּבָא עָלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (נְדָרִים לב:): עַל הַיֵּצֶר הָרָע, וְנוֹתֵן לְךָ הַפָּסוּק עֵצָה, שֶׁאִם יַעֲלֶה וְיִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ רוּחַ הַמּוֹשֵׁל, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הַמּוֹשֵׁל שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, אֲזַי עִקַּר עֲצָתְךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח - שֶׁלֹּא תַּנִּיחַ אֶת מְקוֹמְךָ לְהַבִּיט אַחֲרֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם, לִלְחֹם עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת, רַק תַּעֲמֹד עַל עָמְדְךָ בְּתֹקֶף וּגְבוּרָה, וּ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק תַּעֲשֶׂה אֶת שֶׁלְּךָ בְּמַה שֶּׁאַתָּה עוֹסֵק בּוֹ, וְאָז מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲטָאִים גְּדוֹלִים, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִים מֵהַחֲטָאִים וְהָעֲוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם. וְזֶהוּ כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים - כִּי עֵצָה שֶׁלֹּא תִּסְתַּכֵּל אַחֲרֵיהֶם כְּלָל הוּא מַרְפֵּא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדוֹלִים, שֶׁהֵם הַבִּלְבּוּלִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי עֵצָה זֹאת תִּתְרַפֵּא וְתַנִּיחַ וְתַעֲזֹב אוֹתָם מִמֵּילָא, כִּי מֵאֲלֵיהֶם יִסְתַּלְּקוּ עַל־יְדֵי־זֶה, כַּנַּ"ל: