וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו עָסְקוּ מְאֹד בְּמִרְעֵה צֹאן, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הָאֱמוּנָה הָיָה עַל־יְדֵי יַעֲקֹב, כִּי אַבְרָהָם וְיִצְחָק הִתְחִילוּ לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה וְחָפְרוּ בְּאֵרוֹת כַּנַּ"ל, אֲבָל אָז לֹא הָיָה עֲדַיִן בְּאֶפְשָׁר לְבָרֵר וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, לְהַעֲלוֹתָהּ לִבְחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, כִּי בִּימֵיהֶם לֹא נִתְבָּרְרוּ עֲדַיִן טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁאָסוּר לְהַעֲלוֹתָם אֶל הַמֹּחַ כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלִּין הֵם בִּבְחִינַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּיָּדוּעַ (עֵץ חַיִּים, שַׁעַר לב פֶּרֶק א) - 'שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם' (זֹהַר פִּנְחָס רמד.). שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִין 'פְּאֵר' (בְּרָכוֹת יא.), כִּי בִּימֵי יַעֲקֹב כְּבָר נִתְבָּרֵר וְיָצָא לַחוּץ טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְאָז יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר מִבְּחִינַת "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָצְאוּ טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל - לֹא הָיָה הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ אֶל הַמֹּחַ טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם פְּגַם הַתְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. אֲבָל בִּימֵי יַעֲקֹב שֶׁכְּבָר יָצְאוּ לַחוּץ - אָז הָיָה הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת מִבְּחִינַת "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא תְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב.
וְעַל־כֵּן זָכָה יַעֲקֹב לְנָטְרָא טִפָּא קַדְמָאָה לְבַת זוּגֵיהּ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן טו, ל:), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית מט, ג): "כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי". כִּי הוּא זָכָה אֶל הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל בְּחִינַת "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ" וְלִזְכּוֹת לִתְפִלִּין כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הוֹלִיד בֵּן בְּכוֹר בִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר וַעֲלִיַּת הָאֱמוּנָה לִבְחִינַת קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל. אֲבָל בִּימֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיָה הַהֶכְרֵחַ שֶׁתַּקְדִּים הַקְּלִפָּה לַפְּרִי, שֶׁיֵּצְאוּ עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל קֹדֶם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהֻכְרַח יַעֲקֹב לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה עַד שֶׁהוֹצִיא הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאָז לֹא יָצְאוּ עֲדַיִן טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וּמֵחֲמַת זֶה הָיְתָה הַבְּכוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל בְּגָלוּת, עַד יַעֲקֹב שֶׁאָז יָצְאוּ לַחוּץ טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְאָז זָכָה לִתְפִלִּין בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וְאָז נִמְשַׁךְ הַבְּכוֹרָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַבְּכוֹרָה הִיא בִּבְחִינַת תְּפִלִּין שֶׁפָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה הוּא 'קַדֵּשׁ לִי כָּל בְּכוֹר' וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן עָסַק יַעֲקֹב בְּמִרְעֵה צֹאן שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְאָז בִּשְׁעַת מִרְעֵה הַצֹּאן עָסַק בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלִּין, כַּמּוּבָא (זֹהַר וַיֵּצֵא קסב:), שֶׁיַּעֲקֹב עָסַק בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלִּין בְּ"הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם" (בְּרֵאשִׁית ל, לח). 'בָּרְהָטִים', זֶה בְּחִינַת רָהִיטֵי מֹחִין, בְּחִינַת "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי הַתְּפִלִּין נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָאֱמוּנָה שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל־יְדֵי מִרְעֵה הַצֹּאן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: "וַיַּצֵּג יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם" וְכוּ', כִּי יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ אֶת הַתְּפִלִּין - בֵּרוּר הָאֱמוּנָה מִשִּׁקֲתוֹת הַמָּיִם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת עֻמְקָא דְּבֵירָא (זֹהַר בְּשַׁלַּח סג:), מִבְּחִינַת (מִשְׁלֵי יח, ד): "מַיִם עֲמֻקִּים", שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת רָחֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה אָז וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר (בְּרֵאשִׁית כט, י) - 'כְּמַעֲבִיר פְּקָק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ע, יב), כִּי מִקֹּדֶם הָיָה הָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל־פִּי הַבְּאֵר - שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמוּנָה בְּקַל שֶׁגְּדִילָתָהּ מִן הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הַמְעַכְּבִים וּפוֹגְמִים אֶת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
אֲבָל בִּימֵי יַעֲקֹב וְרָחֵל אָז כְּבָר נִדְחוּ טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל לַחוּץ, וְאָז זָכָה יַעֲקֹב לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת רָחֵל יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה - בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ז): "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי", בְּחִינַת אֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְאָז וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, כְּמִי שֶׁמַּעֲבִיר הַפְּקָק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית, כִּי עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים (בְּרֵאשִׁית לא, י) שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב שֶׁיִּהְיוּ נוֹלָדִים בְּצֹאנוֹ, כִּי זָכָה לְבָרֵר הָאֱמוּנָה כָּל־כָּךְ בְּמִרְעֵה הַצֹּאן עַד שֶׁהֶעֱלָה הָאֱמוּנָה לִבְחִינַת (שְׁמוֹת כח, לו): "פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה'", לִבְחִינַת תְּפִלִּין פְּאֵר, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת 'עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים' שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי כָּל הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, הַיְנוּ כָּל מִינֵי דַּעַת וּמֹחִין וְהַשָּׂגוֹת וְצִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים - לְהַשִּׂיג עַל יָדָם הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת 'עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים' שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת כָּל הָאֲצִילוּת, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל (עֵץ חַיִּים, שַׁעַר הַכְּלָלִים). וְזֶה הִמְשִׁיךְ יַעֲקֹב בְּמִרְעֵה צֹאנוֹ דַּיְקָא, כִּי זָכָה לְכָל זֶה עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה לְבָרֵר בְּמִרְעֵה צֹאנוֹ עַד שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי־זֶה לְדַעַת שָׁלֵם, לִבְחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת כָּל הַגְּוָנִין דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת 'עֲקֻדִּים, נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים' כַּנַּ"ל. וְזֶה בֵּרֵר מִצֹּאן לָבָן, הַיְנוּ שֶׁבֵּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת צֹאן לָבָן, שֶׁהָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וּמַאֲמִין בְּהַתְּרָפִים שֶׁהֵם אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת.
וְעַל־כֵּן הֻכְרַח יַעֲקֹב לְהִתְיַגֵּעַ מְאֹד בָּזֶה וְעָשָׂה כַּמָּה עֻבְדּוֹת, וְהָיָה לוֹ כַּמָּה סִיַּעְתּוֹת דִּלְעֵלָּא לָזֶה לִזְכּוֹת שֶׁיֵּלְדוּ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וְכוּ', כָּל זֶה בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, אֱמוּנָה דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית לא, י): וָאֶשָּׂא עֵינַי וְגוֹ', בַּחֲלוֹם וְכוּ', וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם וְכוּ' שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים וְכוּ'. כִּי יַעֲקֹב זָכָה אָז לְחֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַנַּ"ל מִבְּחִינַת 'הֶחְתִּים' לִבְחִינַת חוֹתַם הַתְּפִלִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְ'חַלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ', כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל שָׁם: