יז

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אָבוֹת פֶּרֶק ב), זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שָׁם, פֶּרֶק א) 'הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת'. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל אָדָם צָרִיךְ לַחֲקֹר לִמְצֹא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ, בַּמֶּה שֶׁחוֹלֵק עָלָיו כְּדֵי לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. כִּי הַמַּחֲלֹקֶת לֹא יִמֲנַע מִשְּׁנֵי פָּנִים, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנוּ בְּמַעֲלָה, וְעַל־כֵּן חוֹלֵק עָלָיו עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ. וַאֲזַי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ הוּא גַּם־כֵּן לְמַדְרֵגַת חֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, וַאֲזַי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת. אוֹ לִפְעָמִים לְהֵפֶךְ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, וְהַמַּחֲלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְקַנֵּא בּוֹ, עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, וּבָזֶה הוּא מַעֲלֶה חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, וְאָז הֵם בְּמָקוֹם אֶחָד הַיְנוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת. כִּי מַחֲלֹקֶת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, אוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד בְּמַדְרֵגָה אַחַת, בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. וְזֶהוּ: 'אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ', הַיְנוּ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַדְרֵגָה אַחַת, מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים הַנַּ"ל. וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. וּבָזֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁחֲבֵרוֹ יַחֲזֹר בּוֹ וְלֹא יִהְיֶה שׁוּב מַחֲלֹקֶת וְכוּ': (לקוטי מוהר"ן ח"א, קלו.)