וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–ב כג): הוּקַם עָל, עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה (מו”ק טז:). וּתְשׁוּבָה הִיא אוֹתִיּוֹת תָּשׁוּב ה, שֶׁנַּעֲשֵׂית מִדָּלֶת ה’. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו): וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב. וְזֶה בְּחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה, מִי עִם זֹאת עוֹלָה. עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה – עֲלִיָּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, עִם מִי. וְזֶהוּ בְּחִינַת (יומא פו): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶה (שם עב): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה. כִּי לֶעָתִיד, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה’ – עַל ה’ דַּיְקָא, הוּא עַתִּיקָא סְתִימָאָה (זוהר ויחי דף ריט ע”ש), וְזֶה עִקַּר עֹנֶג שַׁבָּת. וְשַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ. וְזֶה בְּחִינַת: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה – כְּשֶׁמַּעֲלֶה תְּשׁוּבָה מִבְּחִינַת: אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, מִבְּחִינַת: אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, לִבְחִינַת גְּדוֹלָה, לִבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה. שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַגִּיעַ וְיַשִּׂיג אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה. וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ, בִּבְחִינַת (משלי כז): וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ, דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ (חגיגה יד), שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר. וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין מִפְּנֵי כְּבוֹד אֱלֹקִים, וְאַתָּה תַּגִּיעַ וְתַשִּׂיג אוֹתָהּ:
וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית, בֵּי”ת רֵאשִׁית, הַיְנוּ שְׁנֵי רֵאשִׁית, וְהֵם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְנִיסָן, שֶׁגַּם נִיסָן הוּא רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה. וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא, דף מה.): וְהִיא נִקְרֵאת קַבָּלָה, כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, וּתְרֵין דְּרוֹעִין הֵם תִּשְׁרֵי וְנִיסָן. וְהֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בָּם הוּא יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגְאֹל (ר”ה יא), וְאֵין הַגְּאֻלָּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְכוּ’ (יומא פו:). וְעִקַּר יְדִיעַת הַקַּבָּלָה, הַיְנוּ יְדִיעַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת תַּעֲנוּג שַׁבָּת, בִּבְחִינַת: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה’. וְזֶה לְשׁוֹן תִּשְׁרֵי, לְשׁוֹן שִׁירָה. וּלְשׁוֹן פֶּסַח, פֶּה סָח (שער הכוונות דף פב), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג, כִּי יִתְעָר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, בִּבְחִינַת פֶּ”ה סָ”ח, בִּבְחִינַת (תהלים ל): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם – וְלֹא יִדֹּם דַּיְקָא, הַיְנוּ פֶּה סָח. כָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד (תהלים כד), בְּחִינַת: שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד: