יז

כָּל אֶחָד צָרִיךְ לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ וּלְעוֹרֵר אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְלִמּוּד זְכוּת מְאֹד מְאֹד – בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל אַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי 'אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא', וּצְרִיכִין אָנוּ לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַן נז) – בִּכְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וּלְעוֹרֵר אוֹתוֹ: (שם, נט.)