לִכְבוֹד בַּת עֵינִי וְלִבִּי... אִם אָמְנָם לְגֹדֶל עֹצֶם אַהֲבָתֵנוּ הַפְּלִיאָה, אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן מַמָּשׁ, אֵינְךָ יוֹצֵא מִלִּבִּי תָּמִיד כָּל הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר אֲדוֹנִי בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ וְחָכְמָתוֹ הָרָם מַכִּיר וְיוֹדֵעַ הֵיטֵב בְּבֵרוּר דִּבְרֵי אֱמֶת אֵלּוּ. אוּלָם ה' יוֹדֵעַ דַּאֲבוֹן וּכְאֵב לִבִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מִזֶּה שֶׁאֵינִי זוֹכֶה לִכְתֹּב לְךָ דִּבּוּרִים נְעִימִים הַגְּנוּזִים בְּאוֹצַר הַצַּדִּיק אֲשֶׁר כָּל חַיּוּתֵנוּ וְנֶחָמָתֵנוּ תְּלוּיִים בָּזֶה, אַךְ הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת חֲלִישַׁת גּוּפִי וְאוֹר עֵינַי אֵין אִתִּי כְּמִקֶדֶם, וְגַם לְגֹדֶל צַעֲרִי מִכַּמָּה הַרְפַּתְקָאוֹת וּתְלָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר אֲשֶׁר סְבָבוּנִי מִכָּל הַצְּדָדִים אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר וּלְבָאֵר, אֵין דַּעְתִּי צָלוּל לָזֶה. אֲבָל בְּכָל זֹאת מֵאַחַר שֶׁאֲנִי שׁוֹקֵק וּמְגַעְגֵּעַ כָּל־כָּךְ יוֹמָם וָלַיְלָה בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ לְטוֹבָתְךָ וּרְפוּאָתְךָ שֶׁזֶּה נוֹגֵעַ לְטוֹבַת כְּלָל יִשְׂרָאֵל, שָׁלַח ה' בְּמַחֲשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבָה חֲזָקָה לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל עֹז בְּכָל תַּמְצִית כֹּחִי בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ לִכְתֹּב לְעִתִּים תְּכוּפוֹת דִּבּוּרִים מְאִירִים מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנוֹרָא מְאֹד, שֶׁיְּכוֹלִים לְהָאִיר אוֹר הָאֱלֹקוּת בְּכָל הָעוֹלָם וּלְהַחֲיוֹת פְּגָרִים מֵתִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה. עִנְיַן הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל, וְהוּא טוֹבָה נִפְלָאָה לָנוּ וּלְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבְכֵן אֲבַקֵּשׁ שֶׁתִּתֵּן סִיּוּעַ וְחִזּוּק וְכֹחַ לָזֶה, לְאַשֵּׁר לִי קַבָּלָה עַל כָּל מִכְתָּב שֶׁיַּגִּיעַ. אֵין לִי בָּזֶה שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה שֶׁל כָּבוֹד וְהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הֶבֶל חַס וְשָׁלוֹם, רַק בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם בִּלְבָד כַּיָּדוּעַ לְךָ זֶה מִכְּבָר. גַּם רָאוּי לָנוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ לְהִתְרָאוֹת.
אוֹהַבְךָ הַנֶּאֱמָן הַמִּתְפַּלֵּל תָּמִיד בְּעַד שְׁלוֹמְךָ וְטוֹבְתְךָ.
יִשְׂרָאֵל דֹּב אוֹדֶסֶר: (שם, צז.)