נד

ב"ה, כ"ט תִּשְׁרֵי תשכ"ז.

בְּגֹדֶל עַנְוְתָנוּתְךָ בָּטַחְתִּי לִפְתֹּחַ פִּי וּלְדַבֵּר לְפָנֶיךָ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבְּלִבִּי. אֲהוּבִי אָחִי נַפְשִׁי וּלְבָבִי, מֵעֹצֶם נֹעַם אַהֲבָתְךָ הַמֻּשְׁרָשׁ בְּלִבִּי תָּמִיד בְּכָל עֵת, עָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם וְצִירִים וְחֶבְלֵי לֵידָה אֲחָזוּנִי מֵהַשְּׁמוּעָה לֹא טוֹבָה שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב בְּבֵית הַחוֹלִים. הוֹמֶה לִבִּי עַל צַעַרְךָ וּכְאֵבֶיךָ, צַר לִי מְאֹד עָלֶיךָ אָחִי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי. לִבִּי בָּטוּחַ בְּגֹדֶל חַסְדֵּי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו כִּי בְּוַדַּאי יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וִירַפֵּא אוֹתְךָ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאָנוּ חוֹסִים בְּצִלּוֹ הַקָּדוֹשׁ. כֹּחוֹ הַגָּדוֹל הַנִּשְׂגָּב וְהַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמָן יַעֲמֹד לְךָ וּלְבֵיתְךָ וּלְכָל נַפְשׁוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמַחֲסֶה וּלְמָגֵן לָנֶצַח: (שם, צד.)