ב"ה, ג' נִיסָן תשכ"ו.
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ מְאֹד מִפְּגַם וְקִלְקוּל הָאַהֲבָה וּמִפֵּרוּד לְבָבוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְהוֹסִיף וּלְהַרְבּוֹת אַהֲבָה וְאַחְדוּת זֶה לָזֶה כְּגוּף אֶחָד מַמָּשׁ שֶׁנּוּכַל לְהִתְחַבֵּר וּלְהִצְטָרֵף יַחַד תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁעַל־יָדֵינוּ יִתְגַּדֵּל וְיִתְרַבֶּה מְאֹד מְאֹד בְּלִי קֵץ בִּנְיְנֵי הַבָּתִּים הַנִּפְלָאִים שֶׁבּוֹנֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִתְקַבְּצוּ וְיִתְאַסְּפוּ יַחַד לִכְנֹס בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ הַשּׁוֹכְבִים בַּחוּץ וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם יִתְקַבְּצוּ וִיכָּנְסוּ לְתוֹכָם: (שם, צב.)