ס

מִן הַמֵּצַר הֲרִימוֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא אֵלֶיךָ מֵעִמְקֵי לֵב נָמֵס וְנִשְׁבָּר, וְכָל עַצְמוֹתַי צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ. אָנָּא אָחִי, עוֹרְרָה נָא מֵחָדָשׁ אַהֲבָתְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר אַהֲבְתָּנִי בֶּאֱמֶת בְּכָל חִבָּה וְאַחְוָה, וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֲסָדִים נִפְלָאִים בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם בְּלִי שִׁעוּר וּבְלִי גְּבוּל. וּבְכֵן אֲבַקֵּשׁ וְאֶתְחַנֵּן מִכְּבוֹד מַעֲלָתוֹ הָרָם שֶׁיִּתְנַהֵג עִמִּי גַּם עַכְשָׁו בְּמִדַּת טוּבוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וְיָדִין אוֹתִי לְכַף זְכוּת וְיִמְחֹל וְיִסְלַח לִי מְחִילָה גְּמוּרָה עַל כָּל אַשְׁמוֹתַי, וְלֹא יֵרַע בְּעֵינָיו וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עָלַי כְּלָל עַל שׁוּם דְּבַר אַשְׁמָה, רַק לְקַיֵּם בִּי; בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר, כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, כִּי מֵעֵת שֶׁעָבַרְתִּי הַנִּתּוּחַ אֲנִי חוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל גּוּפִי בְּכָל אֵיבָרַי, וּמְיֻסָּר בְּיִסּוּרִים וּכְאֵבִים קָשִׁים וּמָרִים בְּלִי שִׁעוּר, לֹא עָלֶיךָ. אֲנִי שׁוֹכֵב כִּמְעַט תָּמִיד בַּמִּטָּה וְאֵין לִי שׁוּם קֶשֶׁר עִם הָעוֹלָם, רַק אֲנִי שׁוֹפֵךְ אֶת לִבִּי לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּדִבּוּרִים חַמִּים שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ בְּתוֹךְ כְּלָל יִשְׂרָאֵל.

נָא וְנָא הִתְגַּבֵּר בְּכֹחַ חָכְמָתְךָ וְשִׂכְלְךָ הַיָּשָׁר לִלְחֹם וּלְהַכְנִיעַ הַשָּׂטָן הַמְקַטְרֵג, שֶׁלֹּא יוּכַל לְקַטְרֵג וְלִמְשֹׁל עָלֵינוּ, לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה נֵזֶק גָּדוֹל לָנוּ וְכוּ', כִּי כָּל תִּקּוּנֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ וְתִקּוּן הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת תָּלוּי בָּזֶה.

דִּבְרֵי עַבְדּוֹ וְאוֹהֲבוֹ הַנֶּאֱמָן הַמְשָׁרְתוֹ בִּמְסִירוּת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ.
יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶסֶר: (שם, קטז.)