לח

קִיצוּר הַדָבָר, מִזֶה בְּעַצְמוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין גוֹדֶל הֲעִנְיָן שֶׁל אֲהָבֵתֵנוּ לְהִתְקָרְבוּתֵנוּ, שֶׁהַמְנִיעוֹת מִתְפַּשְּׁטִים עַל־יְדֵי־זֶה כָּל כָּךְ, כִּי אִם הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב בִּזְמַנּוֹ כְּבָר הָיָה נוֹלַד מִזֶּה כַּמָּה דִּבּוּרִים וְעִנְיָנִים טוֹבִים. אַךְ הֶעָבָר אָיִן, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לְהִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי אַהֲבַת חֲבֵרִים: (שם, מכתב ד.)