זֶה הָאִגֶּרֶת כָּתַב אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל מֵאוֹסְטְרְהָא לִכְלַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲבוּרוֹ, כִּי הָיָה לוֹ אָז מֵחוּשׁ וְחוֹלַאַת גָּדוֹל, וּבִקֵּשׁ מְאֹד שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲבוּרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ שָׁב לְאֵיתָנוֹ. וּבְבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ אָמַר שֶׁהֵם פָּעֲלוּ בִּתְפִלָּתָם שֶׁשָּׁב לְאֵיתָנוֹ מֵהַחוֹלַאַת הַנַּ"ל: (נמצא אצל ר' סענדר טראוויצער מצפת והועתק ע"י ר' שמואל הורוויץ זצ"ל.)
צוּ מַיְינֶע גוּטֶע פְרַיְינְד. מַיְינֶע לִיבֶּע פְרַיְינְד [אֶל יְדִידַי הַטּוֹבִים וְהָאֲהוּבִים] הַשֻּׁתָּפִים הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים.
גַּם לְהוֹדִיעַ לִידִידִי מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן מִנֶּעמְרוֹב וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אַז זֵייא זָאלִין פַאר מִיר גָּאט בֶּעטִין אַז עֶר זָאל מִיר שִׁיקְען אַיְין רְפוּאָה שְׁלֵמָה, מַיין חוֹלַאַת וֶועל אִיךְ אַייךְ נִיט שְׁרַיְיבְּען כִּי הֵיכֵי דְּלָא לִתְרַע מַזָּלֵהּ (נְדָרִים מ.). רַק אִיר זָאלְט מִתְפַּלֵּל זַיין פַאר מִיר [שֶׁיְּבַקְּשׁוּ עַבוּרִי מֵה' שֶׁיִּשְׁלַח לִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. אֶת הַמַּחֲלָה אֲנִי לֹא אֶכְתֹּב לָכֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתְרַע מַזָלֵיהּ רַק שֶׁתִּתְפַּלְלוּ עֲבוּרִי] בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה. אוּן נִישְׁט צוּ פַארְגֶעסְן דִי טוֹבוֹת וָואס אִיךְ הָאבּ אַייךְ אִיטְלִיכֶען גִּיטָאהן בִּיז אַהֶער [וְלֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לְכָל אֶחָד עַד עַכְשָׁיו]. אוּן אֶפְשָׁר אַז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וֶועט מִיר גֶּעבִּין [רְפוּאָה], קָאנְט אִיר נָאךְ מְקַבֵּל זַיין טוֹבוֹת פוּן מִיר [וְאוּלַי כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לִי (רְפוּאָה) תּוּכְלוּ עוֹד לְקַבֵּל טוֹבוֹת מִמֶּנִּי].
אֲהוּבַי אַחַי וְרֵעַי, אִיךְ בֶּעט זֵייעֶר צוּ בֶּעטִין בְּעַד נַפְשִׁי הָעֲלוּבָה, בְּכַוָּנַת הַלֵּב צוּ בֶּעטִין, דֶּערְמַאנְט אַייךְ אִיטְלִיכֶער וִוי אַזוֹי אִיךְ הָאבּ אַייךְ גֶּעפוּנֶען אַז אִיךְ בִּין גִּיקוּמֶען קַיין בְּרֶסְלֶב, אוּן וִויפִיל כֹּחוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת אִיךְ הָאבּ אוֹיסְגִיבְּרַאכְט אַרוּם אַייךְ. אִיז דֶּער יֹשֶׁר אַז אִיר זָאלְט הַיינְט פַאר מִיר אוֹיךְ בֶּעטִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זָאל מִיךְ הֵיילִין [אַבַקֵּשׁ מְאֹד לְבַקֵּשׁ עֲבוּר נַפְשִׁי הָעַלוּבָה לְבַקֵּשׁ בְּכַוָּנַת הַלֵּב, תִּזְכְּרוּ לָכֶם כָּל אֶחָד אֵיךְ מָצָאתִי אֶתְכֶם כְּשֶׁבָּאתִי לִבְּרֶסְלֶב וְכַמָּה כֹּחוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת הִשְׁקַעְתִּי אוֹדוֹתֵיכֶם, וּמִן הַיּוֹשֶׁר הוּא שֶׁעַכְשָׁיו תְּבַקְּשׁוּ עֲבוּרִי מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְרַפְּאֵנִי] בְּהַרְאוֹת ה' לִי נֹעַם זִיווֹ: (עלים לתרופה - מכתבי מוהר"ן, מכתב א.)