ח

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר מוֹהֲרַנַ"ת מֵעִנְיַן הַקִּבּוּצִים שֶׁל יַיִן שָׂרָף, שֶׁהַהַתְחָלָה הָיְתָה מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ אָז הַצַּדִּיקִים שֶׁטּוֹב לְהִתְקַבֵּץ יַחַד כְּדֵי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים טוֹבִים וּבִפְרָט מִדִּבּוּרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ שֶׁהֵאִיר אָז בָּעוֹלָם. וְעַל זֶה הֻכְרְחוּ לָשֶׁבֶת עַל מְעַט יַיִן שָׂרָף כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה קִבּוּץ. אֲבָל אַחַר־כָּךְ נִתְמַעֲטוּ הַלְּבָבוֹת וְנִתְרַבּוּ הַתַּאֲווֹת וְנִשְׁאֲרוּ רַק עַל הַיַּיִן שָׂרָף לְבַדּוֹ. עַל כֵּן רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל רָאָה אֶת זֹאת וְדָחָה זֹאת לְגַמְרֵי. וּפַעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אִיךְ קָאן שׁוֹין נִישְׁט פֶערְטְרָאגִין [פַאר לַיְידֶען] זֵיֶיערֶע פְּרָאזְנִיקֶיס [אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת כְּבָר אֶת הַחֲגִיגוֹת שֶׁלָּהֶם] (מוֹעֲדִים). וְאֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיָה רַק קִבּוּץ שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה מֵהַתַּכְלִית לְבַד, וְזֹאת הָיָה נִרְאֶה לְמוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל מְאֹד. אַךְ אַחַר־כָּךְ בִּימֵי הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער הִתְחִילוּ לְהַנְהִיג לִשְׁתּוֹת תֵּה וְאָמַר הָר' נַחְמָן: זֶה הוּא מִנְהָג יָפֶה, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכְּרוּ עַל־יְדֵי־זֶה וְיוּכְלוּ לְדַבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה דִּבּוּרִים טוֹבִים מֵהַתַּכְלִית:( שיחות וספורים ממוהרנ"ת ז"ל, אות ט.)