דלג לתוכן העיקרי

גדולת רבינו הקדוש

הנה ידוע מדברי מוהרנ"ת זצוק"ל בספרי 'לקוטי הלכות' ובהמכתבים[767] בכמה וכמה מקומות מפרש וברמז, גדל מעלת מי שזוכה להתקרב גם עכשו לדעת רבנו הקדוש[768] ולומד ספריו הקדושים[769] ועוסק בעניניו הקדושים, בפרט מי שזוכה להיות על ציונו הקדוש אשר הבטיח שיעשה טובה לנצח לכל מי שיבוא אליו וכו'[770], ובפרט מי שזוכה להיות על ראש השנה באומן[771] אשר כבר אמר רבנו ז"ל כמה וכמה פעמים שאין דבר גדול מזה, פוק עין ותשכח בהספרים הנ"ל בעין האמת וינעם לך לעולם:

לכן העתקתי פה כמה מאמרים מספר 'חיי מוהר"ן', ממעלת המתקרבים אליו, וממעלת ספריו הקדושים, ומגדלת הראש השנה שלו, וגם העתקתי כמה מאמרים מספר 'פרפראות לחכמה'[772], שכל התקונים המבארין בספריו הקדושים שנעשין על ידי ההתקרבות אל הצדיק, גם עכשיו אחרי הסתלקותו ז"ל נעשה כל זה על ידי שמתקרבין אל עניניו הקדושים ולומדים ספריו הקדושים ומקימין עצותיו הקדושות:


[767] ספר 'עלים לתרופה'. ???

[768] הערת המחבר: מוהרנ"ת ז"ל קודם הסתלקותו הקדוש אמר בזה הלשון (כנדפס בסוף ספר ליקוטי עצות חדש חלק ד'): "אפילו מען זאל זיין דער ערגסטער בעל עבירה, אביא מען האלט זיך אין רבין, וועט מען בוודאי תשובה טוהן אין מע וועט האבען א תיקון" [אפילו יהיה הבעל עבירה הגרוע ביותר, רק יחזיק עצמו ברבינו, בוודאי יעשה תשובה ויהיה לו תיקון].

[769] הערת המחבר: עוד אמר בזה הלשון: "אז עזרא הסופר גייט אוועק, אין טרייף פסול איז זיך מתגבר אזוי פיעל וויא עס איז היינט דא אלפים ורבבות טרייף פסול. נאר איך האף, אז איין בלעטיל פין ספרי רבינו ז"ל, וועט זיין א תיקון אויף אללעס דינג. נוא, זאג איך אייך אן, אז אייער עובדא זאל זיין דרוקען דיא ספרים, סע זאל זיין יפוצו מעיינותיך חוצה. איר זאלט זיין שטארק מיט רצון אין מיט טרחא וכו'" [כשעזרא הסופר מסתלק, והטרייף פסול מתגבר כל כך הרבה כמו שהיום יש אלפים ורבבות טרייף פסול. רק אני מקוה, שדף אחד מספרי רבינו ז"ל יהיה תיקון על הכל. נו, אני אומר לכם, שהעובדא שלכם יהיה להדפיס את הספרים, שיתקיים יפוצו מעינותיך חוצה. היו חזקים עם רצון ועם טירחא וכו'], עיין שם (גם זה שם, ועיין בספר פרפראות לחכמה בפירושו על תורה סא).

[770] הערת המחבר: בספר כוכבי אור לענין הנסיעה לאומן על ראש השנה - אמר מוהרנ"ת זצוק"ל, שאם היה הדרך לשם מחופה בסכינים, הייתי רוחש על ידי ורגלי כדי לבוא לשם על ראש השנה.

[771] הערת המחבר: עיין בחיי מוהר"ן סימן מ"ג, המאמר הנורא השייך להתורה תקעו תוכחה, אשר תסמר שערת הראש מענין גודל המעלה כשזוכין שנתווסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל, שעל ידי זה נתרבין הבתים של התפלה אלפי אלפים ורבי רבבות, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב וכו', עיין שם היטב. שים לבך היטב ותשוב תתפלא, תסמר שערת ראשך וארכובותך דא לדא יהיו נקשין, מאימת גדולתו של יוצר בראשית ומאימת גדולת הצדיקים הקדושים האמיתיים, וכמה גודל הזכות של הזוכה לחסות בצל כנפיהם ולהיות נמנה עם נדיבי עם ה' של הקבוץ שלהם. מכל שכן וכל שכן מי שזוכה לדבר עם חבירו ביראת שמים, עד שמביא לידי מעשה שיעסוק בתורה ובתפלה באמת ובתמימות עד שיתוסף גם כן אל הקיבוץ הקדוש, אשריהם אשרי חלקם, עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו.

[772] מר' נחמן משטערין, תלמיד מוהרנ"ת.???

בספר חיי מוהר"ן[773] איתא בזה הלשון: אמר: הבעל שם טוב ז"ל וכמה צדיקים עשו ותקנו בעולם מה שתקנו, ואחר כך כשנפטרו ונסתלקו נפסק הדבר, הינו ההארה שהאירו בתלמידיהם והחזירום לה' יתברך לא נמשך מדור לדור רק נפסק, על כן צריכין לעשות דבר שיהיה לו קיום לעד:

וכן דבר עוד פעם אחת שצריכין להשאיר תלמידים, שאלו התלמידים יעשו תלמידים אחרים וכן התלמידי תלמידים יאירו להלן יותר ויותר, וכן לדורי דורות:

גם פעם אחד אמר בזה הלשון: 'מיין פייערל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומען'[774]. ובתחלת ספר ימי מוהרנ"ת חלק א' נדפס על זה המאמר קונטרס מיחד[775], וזה לשונו: ובעזרת ה' דבר אחד מדבריו לא שב ריקם, כי כבר זה כמעט מאה שנה אחר הסתלקותו ז"ל שנסתלק ביום ב' דחל המועד סכות שנת תקע"א, והאש הקדוש של אמונת חכמים בו ז"ל ובחבוריו הקדושים ובכל הצדיקי אמת, בוער בלב אנשי שלומנו עד אין סוף ממש, ומשתדלים לעסק בעניניו הקדושים בכל פעם בהשתדלות יתרה ביותר, להפיץ מעינותיו חוצה להדפיס חבוריו ז"ל ולבנות בניניו על צד היותר טוב. ומאז ועד עתה, הנה נתוספים בכל שנה ושנה כמה וכמה נפשות הבוחרים בחיים, ובאים גם כן לעיר אומן[776] על ראש השנה להשתטח על קברו הקדוש בערב ראש השנה ולהתפלל יחד בראש השנה בבית המדרש הקדוש שלו, ה' עליהם יחיו ויוסיף עליהם כהנה וכהנה, ורבם ככלם המה בעלי תורה, והרבה מהם בעלי עסק ויש שיש להם עסקים גדולים בביתם, ולפני ראש השנה משליך כל אחד עסקיו שבביתו ובא ביגיעות גדולות, ויש שבאים ממקומות רחוקים. וכל אחד מבקש ומתחנן ושופך נפשו לפני ה', לזכות לתשובה שלמה וכו' ושיתתקנו כל פגמיו שפגם עד עתה ושמעתה לא יפגם עוד, ומרבים שם בתחנונים רבים ובבכיות גדולות והתעוררות גדול עד אין חקר, הן על ציונו הקדוש בערב ראש השנה הן בבית מדרשו הקדוש בראש השנה בעצמו:

וגדל השמחות והבכיות מתוך שמחה והרקודין הנעשים שם בבית מדרשו הקדוש, אי אפשר לבאר בכתב למי שלא ראה השמחה הזאת בעיניו, וכמבאר בדברי רבנו ז"ל שעקר מעלת הבכיה כשהיא מתוך שמחה, בבחינת ב'שמך י'גילון כ'ל ה'יום ראשי תבות בכיה, ובזה אנו רואין איך קדשת הצדיק הקדוש חופף על הקבוץ הזה בבחינת אור צדיקים ישמח, כמבאר במאמר 'חדי רבי שמעון' בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א. וכל אחד מקבל הארה והתעוררות מחברו, וכמעט שהחיות וההתחזקות של כל אחד בעבודת ה' בכל השנה כלה, הוא על ידי החיות דקדשה והארה הגדולה שבזמן הקבוץ בראש השנה בעיר אומן:

וידוע מה שכתוב בספר חיי מוהר"ן (סימן רכ"ה), שכבר הבטיח רבנו ז"ל בחייו ויחד שני עדים כשרים על זה, שכשיסתלק ויבאו על קברו הקדוש ויתנו פרוטה לצדקה (אמר המעתיק: שמעתי מהרב ר' נפתלי ז"ל שהוא היה אחד מהשני עדים שיחד רבנו ז"ל על ענין זה, הינו מורנו הרב ר' אהרן ז"ל והרב ר' נפתלי כנ"ל), ואמר אז רבנו ז"ל, בזה הלשון: כשיבואו על קברי ויתנו פרוטה לצדקה בעבורי (רצונו לומר בעבור הזכרת נשמתו כנהוג), ובלשון אשכנז: אין וועט געבין א פרוטה צדקה פון מיינעט וועגין וכו', ויאמרו אלו העשרה קפיטל תהלים הנרשמים אצלנו בשביל תקון למקרה לילה רחמנא לצלן (ואלו הן: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"ן), אז יניח רבנו ז"ל עצמו לארך ולרחב, ובודאי יושיע לזה האדם. ואמר, שבהפאות יוציא אותו מהגיהנם, אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה אפילו אם עבר מה שעבר, רק מעתה יקבל על עצמו שלא ישוב לאולתו חס ושלום. ובלילה שקדם הסתלקותו אמר: מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם, ומה אם הנשמות שלא הכירו אותי כלל הם מצפים על תקונים שלי, מכל שכן אתם וכו':

וכן אפילו אלו שלא זכו להכיר את רבנו ז"ל בחייו, כשיבואו על קברו הקדוש, ויסמכו עליו וילמדו ספריו הקדושים וירגילו עצמם לילך בדרכיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, בודאי יש להם על מה שיסמכו, אשריהם אשרי חלקם ולא יאשמו כל החסים בו, כי כבר גילה דעתו בכמה לשונות בפרוש וברמז, שכל מה שעוסק עמנו אינו בשבילנו לבד, כי אם את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה וכו', עד כאן לשונו. כל זה העתקתי מספר חיי מוהר"ן סימן רכ"ה הנ"ל:

שם (סימן רכ"ט), פעם אחת שאלתי אותו, מה יהיה מהדבורים שנדברו וכו', הינו מה שבתחלה שמענו מפיו הקדוש כמה דבורים שהיה נראה שיאריך ימים ויגמר כחפצו וכו', ענה ואמר: השמעתם מה שהוא שואל? גם אצלי בעצמי קשה ענין זה [עס איז מיר אויך קשה], ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי (בלשון תמה)? כבר גמרתי ואגמר, ובלשון אשכנז: איך האב ניט אויס געפירט? איך האב אויס געפירט אין וועל אויס פירען וכו', עין שם:

עין בספר שיחות הר"ן אות קנ"ו, לענין מה שאמר רבנו ז"ל – כשבאין על קברי אבות טוב לבקש מהשוכנים סביב אביהם ואמם להודיע לאביהם או לאמם שבא בנם או בתם כי בודאי לא כל המתים נסתלקו ממקום קבורתם וכו', ואמר אז: אבל אצל הצדיק אין צריכים לחשש על זה שמא אינו שם, כי מיתת הצדיק הוא רק כמו מי שיוצא מחדר זה לחדר אחר (עיין בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א). והמשיל אז על עצמו, כמו שאני עתה בחדר זה ואחר כך אני יוצא מחדר זה ונכנס לחדר השני וסוגר הדלת אחרי, אם אתה תבא אצל הדלת ותצעק אבי אבי וכו' לא אשמע דבריך? כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים, שרמז לכל אחד ואחד כמה גדולה המעלה של מי שיזכה לבא על קברו הקדוש והנורא, כי בודאי ישמע דבריו ויעזר ויושיע לו בכל מה דאפשר. וכבר נרשמו איזה שיחות וכו', כי כן דרכו בקדש, לשיח ולדבר בחכמתו הנפלאה, ובשעת השיחה לא הבינו כונתו ואחר כך הבינו למפרע כונתו הקדושה, בפרט לענין זה לבא על קברו שדבר הרבה מזה בפרוש וברמז כמה פעמים, וכבר מבאר מה שיחד שני עדים וכנ"ל :


[773] סימן שעג.

[774] = האש שלי תוקד עד ביאת המשיח.

[775] הערת המחבר: ועיין כעין זה בספר 'פרפראות לחכמה' על התורה "חדי רבי שמעון" סימן סא, עיין שם.

[776] הערת המחבר: מקום ציונו הקדוש, בעיר אומאן פלך קייב מדינת רוסיא (אוקראינה).

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

כל הזכויות בספר זה שמורות למכון אמונת חכמים

טוען...