שָׁם דַּף ד' ע"ב, עַל מַאֲמַר "אָנֹכִי" שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חלק א' סִימָן ד', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
הִנֵּה יָדוּעַ מִפִּי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכָּל הַמַּאֲמָרִים שֶׁגִּילָה בְּעִנְיַן מַעֲלַת הַתִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק וְכָל הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, כָּל דְּבָרָיו זַ"ל בָּזֶה חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד.
וְגַם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל, נַעֲשֶׂה כָּל זֶה עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין אֶל עִנְיָנוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וְנִכְלָלִין בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וּמִתְדַּבְּקִין עַצְמָן בְּלִמּוּד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּמְקַבְּלִין עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, וּבָאִים עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְפַּלְּלִין שָׁם עַל הַתְּשׁוּבָה וְהַיִּרְאָה וְהָעֲבוֹדָה וְכוּ', בִּפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁמִּתְאַסְּפִין אֵלָיו זַ"ל עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', כַּיָּדוּעַ וּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר[786].
עַל כֵּן צְרִיכִין לְבָאֵר קְצָת, אֵיךְ פְּרָטֵי הַתִּקּוּנִים שֶׁבְּמַאֲמָר זֶה נִמְשָׁכִין גַּם עַכְשָׁו אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ זַ"ל.
הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק[787]: עַיֵּן בְּסִימָן קצ"ב, שֶׁבְּכָל סֵפֶר וְסֵפֶר נִמְצָא דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ וְאוֹר פָּנָיו שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁבְּזֶה הַסֵּפֶר[788].
וְעַיֵּן בְּסִימָן קנ"ג, מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַתַּלְמִיד כְּשֶׁזּוֹכֶה הוּא מְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים שֶׁל הָרַב מַמָּשׁ וְכוּ'[789], וְעַיֵּן סִימָן ר"ל[790].
הַתִּקּוּנִים הַנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לְהַצַּדִּיק[791]: זֶה פָּשׁוּט שֶׁנַּעֲשָׂה עַכְשָׁו גַּם כֵּן עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְבָנָיו וּלְהַמְקֹרָבִים אֵלָיו זַ"ל, וּלְכָל הַמִּצְטָרֵךְ לְעִנְיָנָיו הַקְּדוֹשִׁים זַ"ל, כְּגוֹן לְהַדְפִּיס סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הַוִּדּוּי לִפְנֵי הַצַּדִּיק[792]: נַעֲשֶׂה עַכְשָׁו גַּם כֵּן עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמַרְבִּין שָׁם בִּתְפִלּוֹת וּוִדּוּיִם וְכוּ'.
וְזֶה מְרֻמָּז בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּמַאֲמָר זֶה בְּעַצְמוֹ בְּאוֹת ט', בְּעִנְיַן 'לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּעוֹר, עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו[793]; כִּי כְּשֶׁפּוֹגְמִין בַּמַּלְכוּת[794], אָז יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹר פִּיו בְּצֵרוּפִים רָעִים וְכוּ''- וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְבַּר מֹשֶׁה מוּל בֵּית פְּעוֹר. (וּמְבֹאָר בְּתוֹסְפוֹת סוֹטָה דַּף י"ד[795], בְּשֵׁם מִדְרָשׁ אַגָּדָה, שֶׁבְּכָל שָׁנָה בֵּית פְּעוֹר עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּדֵי לְקַטְרֵג וּלְהַזְכִּיר עָוֹן, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה קִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חוֹזֵר וְשׁוֹקֵעַ וְכוּ'. נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁקִּבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשֶׂה עַד הַיּוֹם פְּעֻלָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת 'בֵּית פְּעוֹר' וּלְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַצֵּרוּפִין הָרָעִים[796] וּלְתַקֵּן וְלִבְנוֹת מִדַּת הַמַּלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת[797]). וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מַה שֶּׁכָּתַב: 'וְכָל זֶה הָיָה בְּמוֹתוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם בְּחַיָּיו הָיָה לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בָּאוֹר אֵין סוֹף, אֲבָל הַהִתְפַּשְּׁטוּת הָיָה בִּבְחִינַת "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" וְכוּ'[798]'.
וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'אַיִן' - כִּי דָּבוּק בִּתְמִידוּת בְּאוֹר אֵין סוֹף בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב'; שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן מִדַּת הַמַּלְכוּת עַל יְדֵי הַוִּדּוּי שֶׁמִּתְוַדִּין לְפָנָיו - בְּוַדַּאי זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ זֶה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז, כִּי אָז דָּבוּק בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר בָּאוֹר הָאֵין סוֹף, וְגַם אָז יֵשׁ אֶצְלוֹ בְּחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב' כַּיָּדוּעַ[799], רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת וְרוּחָנִיּוּת יוֹתֵר; וְגַם כִּי הַצַּדִּיקִים פּוֹקְדִים אֶת קִבְרֵיהֶם כַּיָּדוּעַ[800], בִּפְרָט זֶה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר פָּקַד עַל זֶה לָבֹא עַל קִבְרוֹ, וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנָתוֹ וְכוּ' כַּיָּדוּעַ[801].
וְעַיֵּן שָׁם עוֹד בְּאוֹת ה' מְרַמֵּז גַּם כֵּן לְעִנְיָן זֶה, שֶׁיְּהוּדָה הִתְוַדָּה כַּמָּה דּוֹרוֹת לִפְנֵי לֵידַת מֹשֶׁה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁזָּכַר מֹשֶׁה הַוִּדּוּי נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הִתְוַדָּה עַכְשָׁו לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵן בְּחִינַת מַלְכוּת.
מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁעַכְשָׁו שֶׁכְּבָר הָיָה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ כִּפְקֻדָּתוֹ זַ"ל, בִּכְדֵי שֶׁהוּא יַעֲלֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וִיתַקֵּן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, בְּוַדַּאי נִתְקַן הַכֹּל.
נִמְצָא שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל נַעֲשִׂין גַּם עַכְשָׁו, רַק שֶׁנַּעֲשִׂין בְּדַקּוּת וְרוּחָנִיּוּת יוֹתֵר. עַל כֵּן צְרִיכִין עַכְשָׁו לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ לְהַמְשִׁיךְ הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת בְּלֵב שָׁלֵם וְנָכוֹן בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָן.
וְגַם מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁהַצַּדִּיק מַפְרִישׁ וּמְבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה עִנְיָן זֶה מִמֵּילָא; כִּי כְּשֶׁבָּא אֶל כְּלַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, וְרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וַעֲבוֹדָתָם אֲשֶׁר עוֹבְדִים אֶת ה', וּמִשְׁתּוֹקְקִים בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', וְיוֹדֵעַ וּמֵבִין הֵיטֵב, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִקְּדֻשַּׁת אוֹר נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְאוֹר קְדֻשַּׁת תּוֹרָתוֹ אֲשֶׁר שָׁם מֵאִיר אוֹר פָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ' כַּנַּ"ל - זֶה בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק. וְעַיֵּן לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ', וְתָבִין שֶׁזֶּה בְּחִינַת "מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ"[802], שֶׁהָעִקָּר הוּא בִּזְמַן אֲסִיפַת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ[803].
וְעַל יְדֵי כָּל זֶה מִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ הֵיטֵב לָזֶה, וּמַרְגִּישׁ אֵיזֶה הֶאָרָה וְהִתְנוֹצְצוּת הַקָּדוֹשׁ מִזֶּה בְּתוֹךְ לִבּוֹ, זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי יְסוֹדוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ'.
וְעַיֵּן שָׁם בְּמַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה[804] שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר שָׁם כְּלָל עִנְיַן הַהִסְתַּכְּלוּת, רַק הַהִתְקָרְבוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא - שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק וְכוּ'[805], וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם", וְיָדוּעַ כִּי מֶלַח הוּא פּוֹלֵט הַדָּמִים, עַל כֵּן עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק נִתְתַּקֵן הַמִּדּוֹת הַבָּאִים מִ'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ' שֶׁהֵם עַצְבוּת וְהַתַּאֲווֹת הַבָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים וְכוּ'. נִמְצָא מְבֹאָר בְּכָאן, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת.
אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לַאֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו וְהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו וְנִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ זַ"ל, וְכֵן כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה עַל כָּל עִנְיָנָיו זַ"ל, נִתְתַּקְּנוּ הַמִּדּוֹת הַבָּאִים מֵ'חַי וּמְדַבֵּר'.
אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמְפָרֵשׁ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּוִדּוּיִם וְכוּ', וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן וְהַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְשֶׁיְּכַפֵּר לוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁפָּגַם וְכוּ', בִּפְרָט בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹמֵר הַוִּדּוּיִם מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ עַד שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ עַצְמוֹתָיו בִּבְחִינַת "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה" וְכוּ'; הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּתוֹ וְעַצְמוֹתָיו שֶׁל הַמִּתְוַדֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִמְשָׁךְ גַּם כֹּחַ כָּל הָאֵיבָרִים וְכָל הָעֲצָמוֹת מַמָּשׁ לְתוֹךְ הַדִּבּוּרִים.
וְעוֹשֶׂה אֶת כָּל הַנַּ"ל עַל סְמַךְ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ זַ"ל וּבְהִתְקַשְּׁרוּת גָּמוּר אֵלָיו בְּכָל לְבָבוֹ, וְשֶׁהוּא יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים הַצָּרִיךְ לְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, אֲזַי יַאֲמִין בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי נֶחְרְבוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל בִּנְיָנֵי הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְהוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַצֵּרוּפִין, וְנִבְנוּ בִּנְיָנֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז מִמֵּילָא יֵדַע הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְפָנָיו לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת" - רֶמֶז עַל חֻרְבַּן מֶמְשַׁלְתָּם, "וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ", כַּמְּבֹאָר שָׁם בְּמַאֲמָר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה; נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁכְּשֶׁנֶּחְרָבִין בִּנְיָנֵי הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.
וּבְוַדַּאי כְּשֶׁהַצַּדִּיק בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ אָז הַצַּדִּיק מוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְעַכְשָׁו צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁכְּשֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, אָז מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵיזֶה דֶּרֶךְ וְהַנְהָגָה לַעֲבוֹדַת ה', צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁזֶּה דַּרְכּוֹ הַיָּשָׁר לְעֵת עַתָּה לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.
וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ בְּתוֹךְ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק וְתַלְמִידָיו זַ"ל. וּבְעִנְיָנִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר וּלְהִתְיַשֵּׁב עִם חֲבֵרָיו בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו, כִּי אוּלַי יְקַבֵּל מֵחֲבֵרָיו אֵיזֶה הֶאָרַת הַדַּעַת בִּבְחִינַת 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין'. וְגַם צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם גַּם בְּבֵיתוֹ, לְהִתְבּוֹדֵד וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו שֶׁיְּתַקֵּן אֶת עֲצָתוֹ, וְכַמְּבֹאָר כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר[806].
וְגַם זֶה מוּבָן מִמֵּילָא, כִּי הַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה וְאַחַר כַּוָּנַת הַלֵּב הֵן הֵן הַדְּבָרִים, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹשֶׂה וּמִשְׁתַּדֵּל בְּהַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּהִשְׁתַּדְּלוּת בְּיוֹתֵר ובהתעוררות הלב וכוונתו, ובהתקשרות גדול ביותר - בוודאי נִמְשָׁכִין עָלָיו כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, צְרִיכִין לְהַאֲמִין גַּם כֵּן שֶׁאֵיךְ שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרַת תִּקּוּנִים הַנַּ"ל, אֲפִילוּ אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ עָלָיו גַּם כֵּן אֵיזֶה הֶאָרָה מֵהַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח אֲפִילוּ מִמַּדְרֵגָה הַשְּׁפֵלָה שֶׁבַּשְׁפֵלוֹת.
וְאִם רוֹאֶה הָאָדָם שֶׁחֲבֵרוֹ זוֹכֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר וְנִמְשָׁכִין עָלָיו הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּיוֹתֵר, אַל יִפּוֹל בְּדַעְתּוֹ עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם (כַּמָצוּי אֵצֶל הַקְּטַנֵּי הַדַּעַת), אַדְּרַבָּא, יִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה, וְיַאֲמִין כִּי עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ יַגִּיעַ גַּם אֵלָיו תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל עַל יְדֵי זֶה. כִּי הֲלֹא מְבֹאָר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר, שֶׁעַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה אֲפִילוּ הָרְשָׁעִים שֶׁיָּצְאוּ לְגַמְרֵי מֵהַקְּדֻשָּׁה וְהֵם בִּבְחִינַת 'אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה', נַעֲשׂוּ גַּם הֵם כִּסֵּא לְהַקְּדֻשָּׁה 'וִיהָבֵי לְבִנְיָנֵי הֲנָךְ מְחוֹזֵי'. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא, מֵאַחַר שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר הַקְּדֻשָּׁה וְרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וּמִשְׁתַּדֵּל גַּם כֵּן בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי נִמְשָׁכִין עָלָיו גַּם כֵּן הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, וּמַה שֶּׁלֹּא זָכָה לְתַקֵּן עַל יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ אוּלַי יִּזְכֶּה שֶׁיְּתַקֵּן עַל יְדֵי ההשתדלות שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב בְּיוֹתֵר; וְאִם יִהְיֶה הָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ בָּזֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתִקּוּן גָּמוּר.
וְגַם זֶה מוּבָן מִמֵּילָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר גְּמַר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת בְּפַעַם אַחַת, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק צְרִיכִין לָבֹא אֵלָיו בְּכָל פַּעַם וּלְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְכַמְּבֹאָר בְּמַאֲמָר זֶה אוֹת ט'. וְיֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים עֲמוּקִים, וּבִפְרָט כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָן; וְכָל זֶה נוֹהֵג גַּם עַכְשָׁו.
[786] פרפראות לחכמה ח"א ס"א על התורה 'חדי רבי שמעון'; קונטרס 'סיפור מעניין הקיבוץ' המודפס בריש ימי מוהרנ"ת דפוסים ישנים; וראה עוד בפתיחה לאמונת חכמים ח"ב.
[787] הבחינה הראשונה: כשרואה את הצדיק, כמו שכתוב "והיו עיניך רואות את מוריך". וזאת הבחינה מבטלת המדות רעות הנמשכין משני היסודות: 'דומם' 'צומח' (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח).
[788] כי בהספר של החכם נרשם ונצטייר שם דמות החכם, כי אלו הדיבורים והאותיות הנרשמין ומצירין בהספר, הם 'שכל' החכם ונשמתו ובחינות פניו. נמצא ששכלו ונשמתו ופניו שהוא דמותו ממש, הוא באלו האותיות והתבות. על כן נמצא בכל ספר וספר דמות דיוקנו של החכם שחידש אלו הדיבורים, כי כפי דמותו דהיינו שכלו ונשמתו ופניו של החכם, כן נצטירין האותיות בספר. כי אם היה להחכם דמות אחר, היינו שכל ופנים ונשמה אחרת, היה מחדש ומצייר אותיות אחרים בהספר כפי השכל שהיה לו שהוא דמותו. נמצא שיש בכל ספר דמות דיוקנו של החכם (ליקוטי מוהר"ן ח"א קצב).
[789] וכן התלמיד והרב הם בחינת 'חמה ולבנה' כמבואר במקום אחר. ואם התלמיד יש לו פנים, היינו בחינת 'אנפין נהירין', בחינת מראה מלוטשת, אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב. ואזי ראוי שהרב יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלוטשת שכל העומד כנגדה רואה את עצמו בתוך המראה, כן מחייב גם כן כאן שהתלמיד יקבל פני הרב, היינו שיקבל פני הרב לתוכו שיתראה בתוכו פני הרב, וזהו 'קבלת פנים' היינו קבלת פנים ממש כנ"ל (ליקוטי מוהר"ן ח"א קנג)
[790] דע מי שיש לו עינים לראות יכול לראות ולהכיר בפנים של התלמיד מי הוא רבו, ובלבד שראה רבו פעם אחת, כי "חכמת אדם תאיר פניו". נמצא כשהתלמיד מקבל חכמת רבו הוא מקבל פניו. ובשביל זה צריך להסתכל בפני רבו בשעה שמקבל חכמתו, כמו שכתוב "והיו עיניך רואות את מוריך", כי החכמה הוא בפנים כנ"ל. ועל כן כשמסתכל בפני התלמיד יכול לידע מי הוא רבו כנ"ל (ליקוטי מוהר"ן ח"א רל)
[791] הבחינה השניה: הצדקה שנותן לתלמיד חכם, שעל ידי זה ניצול ממדות רעות של שני יסודות: 'חי' 'מדבר' (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח).
[792] הבחינה השלישית: כשמתודה ודוי דברים לפני תלמיד חכם, שעל ידי זה התלמיד חכם מדריך אותו בדרך ישר לפי שורש נשמתו (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח).
[793] מדרש אגדה, מובא בתוספות סוטה יד ע"א ד"ה מפני.
[794] וכעבר איזה עבירה... מכניס בחינת הדיבור של הלאו הזה שעבר בתוך הטומאה, היינו שמכניס בחינת מלכות... בתוך העכו"ם ונותן להם ממשלה (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ה)
[795] עמוד א, ד"ה מפני.
[796] וכל עבירה יש לה צירוף אותיות... למשל אם עבר על דיבור של הלאו "לא יהיה לך" אזי מחריב הצירוף הטוב של הדיבור ובונה צירוף רע (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ה)
[797] כי הדיבור יוצא ומחריב הבניין והצירוף הרע ובונה מהם מלכות דקדושה... וזה נעשה ע"י משה (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ה)
[798] יחזקאל א, יד.
[799] ???
[800] זוהר תרומה קמב ע"א; שער רוח הקודש הקדמה א.
[801] שיחות הר"ן קמא.
[802] ישעיה לג, יז.
[803] וזה פרוש "מלך ביפיו תחזינה עיניך", היינו כשתזכה לראות מלך ביפיו, דהיינו הצדיק ביפיו ותפארתו, דהיינו בעת הקבוץ, שאזי הוא יופיו ותפארתו (ליקוטי מוהר"ן ח"ב מ)
[804] באות ט.
[805] הצדיק נקרא גודא לשון גדר, שהוא גודר פירצותיהן של ישראל (ליקוטי מוהר"ן ח"א ד, ח)
[806] עיין ליקוטי מוהר"ן ח"א לד.