שָׁמַעְתִּי מֵר' דָּוִד צְבִי נ"י שֶׁשָּׁמַע מִזְּקֵנוֹ הָרַב ר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם זַ"ל[816], שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בְּמָקוֹם אֶחָד וְשָׁם נָתְנוּ לִי לֵיינֶען[817], הַיְנוּ שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת מִכָּל הַתּוֹרָה מִ"בְּרֵאשִׁית" עַד "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל"[818], וְאָמַרְתִּי אֶת הַלֵּיינֶען:
וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ לִי עוֹד הַפַּעַם לֵיינֶען, שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת בִּבְחִינַת תַּשְׁרַ"ק מִן "לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" עַד "בְּרֵאשִׁית", וְאָמַרְתִּי גַּם זֹאת הַלֵּיינֶען:
וְאַחַר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַתּוֹרָה לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וְהֶעֱמִידוּ הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן מֵהַתּוֹרָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן אַחֲרוֹנָה, וְאָמְרוּ לִי שֶׁאֹמַר הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת וְלֹא יָכֹלְתִּי:
וְהָיָה לִי בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, אַזוֹי וִויא מֶען גִיט אַ גוּט אִינְגֶעל אַ לֵיינֶען אִין עֶר קֶען נִיט, אִין סֶע שְׁטֵייעֶן דֶער בַּיְיא מֶענְטְשִׁין הָאט עֶר בּוּשָׁה, הָאבּ אִיך מִיך דֶערְמַאנְט, וִויא בַּאלְד חִסָּרוֹן אִיז זִיךְ אַ חִסָּרוֹן הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת וְהֵן בְרוּחָנִיּוּת[819], וְזֶהוּ, "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים"[820]:
הָאבּ אִיך נִיט גִּיקֶענְט דִּינֶען לַה' יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, הָאבּ אִיך זִיךְ מְיַשֵּׁב גִּיוֶוען, וֶוער בִּין אִיךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ יְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ כִּבְיָכוֹל, הֲיֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ בָּאתִי לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה[821]:
וְזֶהוּ "וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ"[822] - בְּמֹחִין חֳדָשִׁין, וְאָז אָמַרְתִּי הַלֵּיינֶען הַזֹּאת (וְעַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן פ"ט):
[816] מי זה???
[817] = לקרוא.
[818] הערת המחבר: מזה יכולים להבין מעט גדולת רבינו ז"ל, כי התפאר עצמו בשיחותיו הקדושים אות כ"ב בזה הלשון: "התורה שלי גדול מאוד, ובכל מקום שאני משתמש עם צירופי אותיות היא גדולה ביותר וכו'".
[819] = כמו שנותנים לילד טוב לקרוא והוא לא יודע, ועומדים שם אנשים ויש לו בושה, אז נזכרתי, היות וחיסרון הוא הרי חיסרון הן בגשמיות והן ברוחניות.
[820] תהלים ח, ו.
[821] = אז לא יכלתי לעבוד את ה' יתברך בשמחה, התישבתי בדעתי, מי אני שהמלך בעצמו יספר לי החיסרון שלו כביכול, היש כבוד גדול מזה, ומזה בעצמו באתי לשמחה גדולה.
[822] תהלים ח, ו.