כל מה שהאדם חולה גדול בחלי הנפש ביותר, הוא צריך לבקש ולחפש אחר הרופא הגדול ביותר, שהוא הצדיק האמת הגדול במעלה מאד שיכול לרפאות בשלמות גם חליי נפשו העצומים ולהכניס גם בו השגות אלהות כנ"ל. ומי שמקרב עצמו לאיזה קטן במעלה, אף על פי שהוא טוב ממנו הרבה וכנגדו הוא 'צדיק', אף על פי כן לא די שאינו מועיל לו כי אינו יכול לרפאות אותו מחמת שהוא חולה גדול ביותר, אף גם הוא מקלקלו הרבה. מכל שכן אם זה הקטן במעלה הוא בעל מחלקת וחולק על הצדיק האמת, שאזי בודאי פוגם בנפשות המקרבים אליו, ועוקר אותם משרש חיותם שהוא הצדיק האמת שהוא שרש הכל (עין מחלקת אות י"ח[321]). וזה הפגם והקלקול של השפלים והפגומים המתקרבים להקטן במעלה שעל ידי זה הם נתקלקלים ביותר כנ"ל, זה בחינת הפגם של אסור בשר בחלב כמבאר בפנים: (שם, י יב יג טו)
[321] וז"ל: מבואר במקום אחר, שבכל מקום יש 'יושר', אפילו מי שעושה עוולות גדולות, אף על פי כן בהכרח שימצא אצלו גם כן איזה יושר, רק שהחילוק הוא מתי מתחיל היושר, כי אצל האיש הכשר מתחיל היושר מיד, ונזהר בנפשו שלא לעשות שום עוולה כלל. ומי שאינו איש כשר כראוי ועושה איזה עוולה, אבל אחר כך מתחיל אצלו היושר שלא לעשות עוולה גדולה ביותר. ויש גרוע ו'בר עוולה' עוד יותר, וכן להלן.