הַמְקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם נִקְרָאִים 'יוֹשְׁבֵי אֹהֶל', בִּבְחִינַת "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"[322], וְכַמְּבֹאָר עוֹד בִּפְנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת הַטָּהֳרָה מִטֻּמְאַת מֵת עַל יְדֵי הַפָּרָה אֲדֻמָּה, נֶאֱמַר שָׁם: "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל"[323], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'[324]. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם הַיְנוּ עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, הוּא כְּשֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הָאֹהֶל, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'יֹשֵׁב אֹהֶל' כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְטַהֵר עַצְמָן 'מִטֻּמְאַת מֵת', מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְטַהֵר גַּם הַנּוֹפְלִים מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בּוֹ בֶּאֱמֶת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, וּלְהַכְנִיס גַּם בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תַּקָּנָתָם וְתִקּוּנָם כַּנַּ"ל: (שם, כה)
*(מכאן הגהה מדפוס ראשון)*