עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק נִזְהָר בִּשְׁעַת קִבּוּץ הָעֵדָה אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהוּא מִתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְאֵינוֹ מַזְכִּיר לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ אָז זְכוּתוֹ וְצִדְקָתוֹ כְּלָל, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֵּה עֹז שֶׁלּוֹ הַיְנוּ בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים רַק בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה. שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּמִצְוַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה"[370] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. עַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל מֵהָעֵדָה תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא עִקַּר הָרָע. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְכוּ' שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף[371], הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בָּזֶה, שֶׁאָז לֹא נִכְנַע הָרָע שֶׁבָּעֵדָה וְיָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם תַּאֲוַת נִאוּף, אֲבָל כְּשֶׁנִּזְהָר בָּזֶה מְבַטֵּל מֵהֶם תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל:
וַאֲזַי כְּשֶׁמַּכְנִיעִין הָרָע הַזֶּה אֲזַי אֱדֹם בְּעַצְמוֹ (שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל פְּגַם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם) הוּא מְחֻיָּב לִתֵּן לָנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ"[372], כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתָהּ אֲזַי הִיא בְּעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית בְּעַל כָּרְחָהּ מֶרְכָּבָה לַקְּדֻשָּׁה, וְנוֹתֶנֶת כֹּחַ וְסִיּוּעַ לַקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ[373]: (לא ילבש גבר וכו', ב)