עִקַּר הַחָכְמָה הִיא 'אֱמֶת', וְהָעִקָּר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִינוֹ עַתָּה עַל יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִטְרֹחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַבִּי אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הָרַב שֶׁמֵּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הַתּוֹרָה וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, כִּי גַּם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת אֵינוֹ רַב וְאֵין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וַאֲפִלּוּ זֶה הָרַב שֶׁאוֹמֵר דִּבְרֵי אֱמֶת אֲבָל הֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֵין זֶה רַב, כִּי עִקַּר הָרַב כְּשֶׁמְּגַלֶּה לוֹ וּמֵאִיר בּוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִינָם בִּתְחִלָּה, עַיֵּן פְּנִים:
וְעַל כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרַב הוּא כְּשֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בַּתַּלְמִידִים יִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[392]:
וְעַל כֵּן סִדֵּר רַבִּי סֵדֶר שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה בִּתְחִלַּת מַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁמְּדַבֶּרֶת רַק מִמּוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְשָׁם דַּיְקָא הִתְחִיל וְסִדֵּר כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא 'מֹשֶׁה קִבֵּל וְכוּ' וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ' וְכוּ'[393], לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ, שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה רַב מִפִּי רַב עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, 'כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'[394]:
וְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה עָמֹק מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְשִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ'[395]. כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, וְעַל כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵאִירוּ לָנוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁבָּאוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה הָיוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, וְהָיוּ קוֹבְלִים וְצוֹעֲקִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, מֵחֲמַת שֶׁיָּדְעוּ שֶׁזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהַכְנִיס בָּעוֹלָם מֵחֲמַת הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו, וּבִשְׁבִיל זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ, וְעַל כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם: (שם, כב)