עקר החכמה היא 'אמת', והעקר להשיג ולהבין האמת שהיה נסתר ממנו, שיזכה להבינו עתה על ידי חזק אמונתו. ובשביל זה צריכין לטרח ולהתיגע הרבה לחפש ולבקש רבי אמתי להתקרב אליו, כי עקר התכלית הנצחי שהוא השגת האמת אי אפשר כי אם על ידי רבי אמתי, כי זה עקר מעלת הרב שמאיר בו אמתת התורה ומעמידו על האמת, כי גם בחכמת התורה הקדושה, זה שאינו יכול להעמידו על האמת אינו רב ואין להתקרב אליו, ואפלו זה הרב שאומר דברי אמת אבל הם דברים פשוטים אין זה רב, כי עקר הרב כשמגלה לו ומאיר בו דברי אמת שלא היה יכול להבינם בתחלה, עין פנים:
ועל כן עקר שלמות הרב הוא כשיכול להאיר בתלמידים יראת שמים באמת, שזה עקר תכלית התורה כמאמר רבותינו ז"ל[392]:
ועל כן סדר רבי סדר שלשלת הקבלה בתחלת מסכת אבות שמדברת רק ממוסר ויראת שמים, ושם דיקא התחיל וסדר כל השתלשלות קבלת התורה שהוא 'משה קבל וכו' ומסרה ליהושע' וכו'[393], להורות ולהודיע, שעקר קבלת התורה רב מפי רב עד משה רבנו עליו השלום הכל הוא בשביל היראה, שנזכה ליראה מלפניו יתברך ולקים מצותיו, 'כי לא המדרש עקר אלא המעשה'[394]:
וזה הלמוד של יראת שמים וקיום התורה עמק מאד מאד, וצריכין לזה רבי גדול מאד, ואי אפשר לקבלו כי אם על ידי יגיעה גדולה ושמוש תלמידי חכמים הרבה, כמאמר רבותינו ז"ל 'גדולה שמושה יותר מלמודה'[395]. כי לבעל בחירה קשה מאד לעזר, ועל כן כל הצדיקים הקדושים שהאירו לנו כל הדינים וכל ההלכות שבתורה, אבל כשבאו להזהיר ולהוכיח על קיום התורה היו מצטערים הרבה, והיו קובלים וצועקים בכמה מיני לשונות, מחמת שידעו שזה קשה מאד להכניס בעולם מחמת הבלי עולם הזה ותאוותיו וטרדותיו, ובשביל זה מתארך הגלות כל כך, ועל כן עקר הגאלה תלויה בהתקרבות לצדיקים אמתיים שיכולים להכניס קיום התורה בעולם: (שם, כב)