עִקַּר מַה שֶּׁמְּקַבֵּל הַתַּלְמִיד מֵרַבּוֹ, הוּא מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ עַד עַתָּה וְהָרַב הֵאִיר עֵינָיו עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁהַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת 'נִשְׁמַע' בְּחִינַת 'תְּפִלָּה' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'עֲמִידָה' וְהִיא בְּחִינַת 'יִרְאָה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:
עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם לִפְנֵי הָרַב[416] וְלִירָא מִמֶּנּוּ[417], מֵחֲמַת שֶׁהָרַב נֶגֶד הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת 'נִסְתָּר' בְּחִינַת נִשְׁמָע בְּחִינַת עֲמִידָה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְגַם בִּפְנֵי שְׁאָר זְקֵנִים וַחֲכָמִים צְרִיכִין לָקוּם מִלְּפָנָיו[418], כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא 'זָקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה'[419] 'שֶׁקָּנָה' דַּיְקָא, כִּי זָכָה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וְהָיָה בִּבְחִינַת 'תּוֹרַת ה'', וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמַּשִּׂיג זֶה הַדָּבָר הִיא בִּבְחִינַת 'תּוֹרָתוֹ' וְקָנָה זוֹ הַחָכְמָה וְהַהַשָּׂגָה לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן חַיָּבִים לָקוּם וְלַעֲמֹד לְפָנָיו, כִּי הַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת עֲמִידָה:
וְכֵן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם מִפְּנֵי בַּעַל שֵׂיבָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה הֵם נֶגֶד בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂיבָה וְעָבְרוּ עָלָיו כְּבָר שִׁבְעִים שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַכְשָׁו חִיּוּתוֹ מִבְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים', מִבְּחִינַת 'נִסְתָּר' שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת עֲמִידָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר פָּנָיו וְלָקוּם לְפָנָיו: (כבוד רבו ב)