כלל הצדיקים שבכל דור הם בחינת 'שבעה רועים', והם עוסקים לגדל אמונת ישראל ולהשלימה על ידי הרוח נבואה שיש להם, והם בחינת 'שבעה קני מנורה', בחינת 'שבע שני השבע' כמבאר בפנים:
אבל יש כנגדם מנהיגים ורועים של שקר בחינת נביאי השקר, והם מבלבלים את האמונה הקדושה, ונקראים 'שבע שני הרעב', והם מסתירים ומכסים אור הצדיקים אמתיים עד שאין נכרים כלל ואין רואים אותם כלל כאלו אינם בעולם חס ושלום, שזה בחינת "ותבלענה שבע פרות הרעות וכו' ולא נודע כי באו אל קרבנה"[420]:
ואז כשמתגברין שבע שני הרעב שהם בחינת המנהיגים של שקר, עד שאין יודעין על ידי זה מהצדיקים אמתיים שבאותו דור, אז צריכין לפרנס ולהחיות את עצמו בהתורה שגלו לנו הצדיקים אמתיים שלפנינו וצריכין אנו לילך בדרכיהם, עד שירחם עלינו ה' יתברך ויגלה לנו גם את הצדיקי אמת שבדור הזה שיש להם רוח נבואה רוח הקדש אמתי, שעל ידי זה מבררין המדמה וממשיכין שלמות האמונה בישראל, שזה בחינת "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן"[421], כמבאר במקום אחר[422]. וזה מרמז גם בהעצה שנתן יוסף הצדיק לבטל תקף הרעבון של שבע שני הרעב, על ידי שיקבצו את אכל השנים הטובות "והיו לפקדון לארץ" וכו'[423] כמבאר בפנים: (שם ג, כא)