הַצַּדִּיק מְבָרֵר בֵּרוּרִים וְעוֹשֶׂה גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'יָד וָשֵׁם' הַמְּבֹאָר בִּפְנִים, כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת בָּאִים אֵלָיו וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ רַק מֵחֲמַת שְׁמוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק עִמָּהֶם עֲדַיִן לְדַבֵּר עִמָּהֶם לְלַמְּדָם מִשְׁפָּט וּלְהַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, רַק שֶׁשְּׁמוֹ לְבַד הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה לְבַד הֵם מִתְדַּבְּקִין בּוֹ וּמִתְקָרְבִין אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, וְהֵם בִּבְחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה, עַל יְדֵי בְּחִינַת 'מַלְכוּת' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אֱמוּנָה' בְּחִינַת 'שֵׁם' בְּחִינַת 'נֶפֶשׁ' בְּחִינַת 'לַיְלָה':
וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָם חָכְמָתוֹ "וּמְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט"[439] כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הוּא בְּחִינַת 'יָד' בְּחִינַת 'אוֹר הַדַּעַת', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אוֹר יוֹם' בְּחִינַת הַבֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְבָּרְרִין בַּיּוֹם, עַיֵּן פְּנִים: (גרים ג, כ)
[439] תהלים קיב, ה.