הצדיקי אמת כל עסקם לקרב כל העולם אפלו הרחוקים מאד לקרב כלם לה' יתברך, על ידי שהם זוכים להכיר דרכי רחמיו וטובו יתברך, והם מודיעים זאת לכל, שיש לכלם תקוה להתקרב אליו יתברך, כי עדין רחמיו וטובו עליהם. והאור הזה שממשיך אותו הצדיק דרך כמה וכמה לבושין כדי לגלות רחמנותו וטובו יתברך זה בחינת 'לבושי צמר', כי זה בחינת שלש עשרה מדות של רחמים שהם 'תליסר תקוני דיקנא' שהם בחינת 'צמר' כידוע[453], וזה בחינת לשון של זהורית שהיה מלבין עוונות ישראל ביום הכפורים כמו שאמרו רבותינו ז"ל[454], כי צמר נמשך מאור עליון הנ"ל, ששם כלו רחמים וכל העוונות נתהפכין שם לזכיות. ומי שזוכה להתקרב לצדיקים כאלו שיש להם זה הכח הנ"ל, בודאי יזכה לכל טוב לנצח אשרי לו, ואפלו אם קלקל מאד מאד אף על פי כן הכל יתתקן בודאי על ידי צדיקים האלו, כי יש להם כח לתקן כל מיני קלקולים שבעולם ולהחזיר הכל בתשובה ולכפר עוונות, כמו שכתוב "ואיש חכם יכפרנה"[455], כי הם ממשיכים אורות עליונים כאלו דרך לבושים כאלו שעל ידי זה נתתקן הכל:
אבל גם אור הצדיק הזה אי אפשר לקבל בעצמו, כי אף על פי שהוא מכסה ומלביש אורו הגדול בכמה לבושין נפלאים, אף על פי כן עדין אין העולם כדאי לקבל אורו, ומחמת זה נמצאים מונעים ומעכבים ומסכים המבדילים מלקבל אור הצדיק הזה, והם כל עסקי עולם הזה והמחלקות וכיוצא שהם מונעים מלהתקרב להצדיק - כי אם מי שזוכה לשבר כל המניעות והמעכבים:
ובאמת זה טובה גדולה, כי אם לא היה אלו המסכים והמניעות לא היה העולם יכול לסבל אורו כלל, אבל עתה שהעולם הזה חוצץ ומפסיק כל כך מלהתקרב להצדיק האמת, אזי מי שזוכה לשבר המניעות להתקרב אליו, נעשה על ידי זה לבושים וכלים, ועל ידי זה דיקא יכול לקבל אורו הגדול. כמובא במקום אחר[456], שעל ידי שבירת המניעות נעשין כלים ולבושים לקבל האור, וכל מי שמשבר מניעות רבות ביותר יש לו כלים ולבושים רבים יותר לקבל האור:
אבל מי שאינו מתגבר לשבר המניעות של העולם הזה, אזי העולם הזה עומד בפני עיניו וחוצץ מלראות אור הצדיק, וגם זה טובה, כי על ידי זה אין הכל רואין אור הצדיק. כי בודאי מי שאינו כדאי דהינו שלא שבר מניעות העולם הזה, בודאי אין צריך לראות אור הצדיק, כי היה מסמא את עיניו לגמרי חס ושלום מחמת רבוי האור, מאחר שאין לו כלים ולבושין לקבל בתוכן את האור, אזי אלו היה רואה את האור אפשר שהיה מסמא את עיניו לגמרי מרבוי האור, עד שהיה נעשה חולק לגמרי על הצדיק חס ושלום על ידי זה:
ואלו הכלים והלבושין שנעשין על ידי שבירת המניעות הם בחינת 'בגדי פשתים', כי פשתים הם בחינת 'דינים וגבורות' כידוע[457], שמשם נמשכין כל המניעות והעכובים. אך כשזוכין להמתיק אותם על ידי שבירת המניעות, אזי הם לטובה גדולה, כי נעשה מהם לבושים נפלאים לקבל את האור:
והנה באמת אור הצדיק והתורה גדול מאד אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים כנגד כל העולם הזה, ואם כן מהראוי היה שלא יוכל העולם להעלים ולהסתיר אור הגדול הזה. ועקר הכח שיש להמניעות של עסקי עולם הזה להעלים האור, הוא רק מחמת שהעולם הזה עומד בסמוך מאד לפני העינים, ועל ידי זה העולם חוצץ בפני העינים מלראות אור הגדול של התורה והצדיקים, ומזה עקר הכח של התגברות המניעות. אבל מי שהוא חכם מעט ומטה עיניו קצת מן העולם, אזי תכף יוכל להאיר לו אור הנפלא של התורה והצדיקים, ואז יראה ממילא שכל העולם כאפס ואין נגד אור הנפלא הזה, ואז ממילא יתבטלו המניעות, ואדרבא יהיה נעשה מהם כלים נפלאים לקבל האור כנ"ל: (כלאי בגדים ד, ג-ד)