עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא עִקַּר הָאוֹר הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין הָעֵינַיִם וְכָל בַּעֲלֵי אוֹר לְהָאִיר וְכַמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר[458], וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים 'עֵינֵי הָעֵדָה', כִּי הֵם עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם:
אַךְ מֵחֲמַת גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה יוּכַל הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְאוֹר עֵינָיו לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, לְהִסְתַּכֵּל עַל גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו שֶׁהֵם עִקַּר הַמְּנִיעָה מִלְּהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אֶת אוֹר הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"[459], וְנֶאֱמַר "עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ"[460], כִּי עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת לֹא נִתַּן בָּאָדָם, כִּי אִם שֶׁיִּרְאֶה וְיִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו וּבְדַעְתּוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיקִים וּבְהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת רַק מֵהֶם נִמְשָׁךְ עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל: (שם, ד)