הצדיק האמת העוסק תמיד בתפלה בתכלית השלמות, הוא בחינת 'המלוה הגדול' שהכל מקבלים ולווים ממנו, כמובא בזהר הקדוש 'כל כוכביא לוין דא מן דא' וכו'[491], כי כל הכוכבים ומזלות וכל הכחות הנמשכין מהם וכל המלאכים הממנים עליהם גבה מעל גבה, כלם מקבלים ולווים מ'דבר ה'' שהוא בחינת התפלה בשלמות של הצדיקי אמת:
ומאחר שכלם הם בחינת 'לווים' מהמלוה הגדול שהוא הצדיק 'הבעל תפלה' הנ"ל, בודאי צריכים לסלק לו ההלואה שלווים ממנו, והסלוק הוא על ידי שכשמקבל איזה חיות וכח מזה העולם כגון אכילה ושתיה או מלבושים וכסף וזהב, צריך לידע ולהאמין שהכל נמשך מ'דבר ה'', שהוא התפלה השלמה שעוסקין בה הצדיקי אמת, והכל הוא בבחינת הלואה מהמלוה הגדול, וצריך לראות לסלק להמלוה הגדול החב שלוה ומקבל ממנו בכל עת ושעה:
ועל כן צריך להשתדל להחזיר כל הכחות לתוך התפלה, שיתפלל עם כל הכחות שלוה ומקבל בכל עת מהמלוה הגדול, ולקשר כל תפלותינו אליו, עד שתהא נכללת תפלתו עם כל הכחות הנ"ל בתוך תפלת המלוה הגדול שתפלתו בתכלית השלמות. ואזי נשלם ונתעלה גם תפלת הצדיק שהוא המלוה הגדול בעצמו בשלמות גם כן יותר ויותר, ואזי תכף חוזר ומשפיע כל הכחות מדרגא לדרגא מלמעלה מעלה עד תכלית הארץ הגשמי, וחוזרים ונשפעים כל ההשפעות טובות לישראל העוסקים בתקון זה על ידי תפלתם שמקשרים להצדיק:
נמצא, שכל מה שמסלקים החב להצדיק המלוה הנ"ל, אזי תכף ומיד חוזר ונותן ומשפיע להם ומלוה להם בכפלי כפלים, ואזי הם צריכים עוד להחזיר כל הכחות אליו, ואזי חוזר ומשפיע להם ומלוה להם, וכן חוזר חלילה לעולם. וכן כשזוכין לתן ממון או חפצים להצדיק, בכל זה מחזירין אליו אלו הכחות שקבלו ולוו ממנו, ואזי תכף חוזר ומשפיע להם בכפלי כפלים על ידי שהוא מתפלל עם כל הכחות האלו בשלמות יותר, וכן חוזר חלילה לעולם כנ"ל. ואם היה העולם מתנהג כך בשלמות, כבר היו חוזרים כל ההשפעות טובות לישראל, עד שהיתה חוזרת כל הגדלה לישראל כמו שיהיה לימות המשיח, כי תפלה בשלמות הנ"ל היא בחינת 'התנוצצות משיח':
אבל כשאינו מקים כל זה ומקבל כחות השפע לעצמו ואינו משתדל לסלק ולהחזיר הכל לשרשו להמלוה הגדול, אזי הוא בבחינת "לוה רשע ולא ישלם"[492]. וזה שהכתוב מתפלא 'לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן', הינו כי הלא הצדיק חונן ונותן תמיד כל ההשפעות טובות, ותכף כשמחזירין ומשלמין לו כנ"ל אזי תכף ומיד הוא חוזר ומשפיע בכפלי כפלים, ועל כן הכתוב מתפלא על הרשע, איך תעיז פניך בפני בעל חובך המלוה הגדול שהוא הצדיק החונן ונותן לך כל ההשפעות תמיד, לבלי להשתדל לטובתך להחזיר לו כל הכחות תמיד על ידי תפלה וצדקה ואז יחזר וישפיע לך כל טוב בכפלי כפלים כנ"ל. וזה שכתוב שם באותו המזמור בסמוך בשבח הצדיק "כל היום חונן ומלוה" וכו'[493], כי הצדיק הוא בחינת המלוה הגדול כנ"ל שהוא חונן ומלוה כל היום תמיד בלי הפסק: (אפותיקי ה, א-ב)